משל כנפי היונה
הימים היו ימי מלחמה. השמיים לא היו בטוחים. העופות הסתתרו בין הנקיקים, על צמרות העצים הגבוהים בהרים. חיצים עפו באופן תדיר, ולמטה נעקרו ונשרפו עצים רבים וביניהם גם עצי הזית. לעופות התחוור כי אם ייכחדו עצי הזית, לעולם לא ישרור שלום בארץ והם ידעו כי עליהן לעשות דבר, אך הפחד שיתק אותן. לבסוף יונה אחת אמיצה, החליטה ליטול על עצמה את המשימה. עליה למצוא בכל מחיר עץ זית ששרד, ולהציל ענף ממנו יוכל להצמיח עצים נוספים.
עפה היונה מצפון לדרום. במעופה קלטו עיניה עשרות אלפי עצים שרופים ועקורים היא לא אמרה נואש היא דאתה מעל העננים, חמקה מחיצים מעופפים, ולבסוף מצאה עץ זית אחד ששרד בדרום. היא נטלה ממנו ענף והחלה לדאות ולתור מקום בו לא יאונה לענף כל רע, ושם הוא יצמח בבטחה.
היונה הצפינה חזרה ובמקורה נשאה תקווה. ענף עץ זית שאותו תוכל לשתול על פני האדמה. היא החלה את מעופה אך לפתע כנפה הימנית משכה לכיוון ימין. מיד נזעקו נוצות הכנף השמאלית:
"זה אינו הכיוון הנכון!" ומשכו בחזרה לכיוון שלהן.
"אתן טועות" – נזעקו נוצות כנף ימין – "אם נעוף לשמאל הסכנה תתגבר" ומשכו חזרה לכיוון שלהם.
"נהפוך הוא" – רתחו נוצות השמאל: "אם נעוף שמאלה יהיה שקט יותר, ויש לנו סיכוי טוב יותר לנטוע את השתיל."
"אתן לא מבינות דבר. אתן מסכנות אותנו." משכו נוצות כנף ימין.
"אנחנו לא מבינות כלום?" כעסו נוצות השמאל: "אתן – לא רק שאיבדתן את הדרך. אתן עוד תביאו לאובדן היונה".
"מי שיביא לאובדן היונה זה אתן." – האשימו נוצות הימין. – "כי אתן עקשניות. אתן אפילו לא שמות לב לעננים שמולנו."
"אתן עקשניות" נופפו בכעס נוצות השמאל: "מרב עננים אתן לא רואות מה שקורה מתחת. והכיוון הנכון הוא לצד שמאל."
"אתן מטומטמות!" – סננו בזעף נוצות כנף ימין: "בואו" – עודדו נוצות ימין זו את זו: "נמשוך בכוח."
"אתן טיפשות!" – סנטו נוצות כנף שמאל בימין ומיד עודדו זו את זו: "בואו נמשוך עוד יותר חזק לכיוון שלנו."
בינתיים ניסתה היונה לנווט את דרכה ללא הצלחה. היא לא יכלה להתקדם אפילו במעוף כנף אחד.
"אתן בוגדות, צריך למרוט אתכם." צווחו נוצות כנף ימין.
"אנחנו בוגדות?" צווחו כנגדן נוצות כנף שמאל: "אתן פושעות".
"ואתן האויב."
"ואתן הסכנה האמתית".
החלו הכנפיים לחבוט זו בזו. נוצות נפלו מהשמיים לקרקע והסגירו את מיקומה של היונה. חיצים החלו להתעופף לכיוונה. כשהחליטה היונה על כיוונה ומשכה את כנפיה לצד שמאל ננעץ בה חץ אליו היו מחוברות שלוש נוצות שנפלו קודם לכן מכנפה הימנית. צנחה היונה אל הקרקע ועמה צמד כנפיה. וענף הזית ניתק ממקורה ומקום נפילתו לא נודע.