הומלס בסדר פסח – מערכון

 

הומלס בסדר פסח


דמויות:          רחל – הסבתא

שלמה האבא

חנה האם

רעות הבת

הומלס


המשפחה יושבת בסדר פסח ושרה  "מה נשתנה – הלילה הזה"


רחל:             נו כבר החבאת את האפיקומן?


שלמה:           סבתא זה לא בשבילך. זה בשביל רעות.


רחל:             למה? גם אני רוצה לחפש.


חנה:              מה פתאום?


רחל:             למה לא?


חנה:             כי את נותנת את הכסף למי שמוצא את האפיקומן.


רעות:            סבא תמיד נתן לי כסף כשמצאתי את האפיקומן.


רחל:             סבא זה סבא וסבתא זו סבתא. סבא נתן כסף וסבתא בישלה דייסה וככה זה יישאר. סבא איננו והדייסה נשארה. גם אני רוצה לחפש את האפיקומן.


שלמה:           אז מי ייתן את הפרס לרעות?


רחל:             היא לא תקבל שום פרס אני אמצא את האפיקומן לפניה.


חנה:              לא הבנת… מי ייתן את הכסף?


רחל:             את. פעם אחת בפסח תכניסי את היד לארנק שלך שעשוי מעור תנין ותוציאי כסף. הארנק לא יטרוף לך את היד.


שלמה:           אימא למה לריב בערב פסח?


רחל:             כי כולם רבים בערב פסח. ככה זה במשפחה נורמאלית.


שלמה:           טוב… אני אתן את הפרס.


חנה:             שלמה…

שלמה:           אני נותן את הפרס וזהו. בואו נמשיך בקריאת ההגדה.

רעות:            נו באמת אני הולכת להתחרות בסבתא?

רחל:             גברת צעירה עוד כשאבא שלך אפילו לא חשב להיות בבטן שלי הייתי גנבת אפיקומן מצטיינת.

רעות:            כן?

רחל:             כן!

רעות:            כן?

רחל:             כן.

רעות:            את זה עוד נראה.

שלמה:           אפשר להמשיך?

רחל:             בבקשה. מי מפריע לך?


בדלת מופיע לפתע פתאום הומלס עם זקן נראה מעט שיכור.

 

הומלס:          ערב טוב.


שלמה:           (בהפתעה) ערב טוב!


ההומלס נכנס פנימה.


חנה:              סליחה אפשר לעזור לך?


הומלס:          נעים מאד שמי אליהו ובאתי ללגום מהיין ששמתם בכוס שלי. (מגהק ותוקע גרעפס).

 

חנה:              (לשלמה) אני אמרתי לך שצריך לסגור את הדלת. מה אני צריכה להתעסק בערב החג עם כל ההומלסים האלה. מזל שזה לא שודד.


רעות:            (קמה בהתלהבות) אבל אימא זה אליהו הנביא.


חנה:              לא נביא ולא תִּשְבִּי. שבי!


רחל:             אליהו, או לא אליהו, הוא מוצא חן בעיניי. אליקו בוא שב לידי.


שלמה:           אימא…


רחל:             הו שלמה תפסיק להיות מרובע. גם לאימא שלך מותר לעשות חיים.


הומלס:          אני באמת רק רוצה לשתות מהיין.


רעות:            מה הבאת לי מתנה?


הומלס:           מה?


רעות:            מתנה.


הומלס:          ילדה, אני אליהו הנביא אני לא סנטה קלאוס.


רעות:            אז מה אתה שווה?! (מתחילה לבכות)


חנה:              רעות זה לא אליהו.


רעות:            אני רוצה סנטה קלאוס!


שלמה:           רעות, סנטה קלאוס זה לנוצרים.


רעות:            אני רוצה להיות נוצרייה.


חנה:              אתה רואה מה עשית לנו? צא החוצה!


רחל:             לא רוצה, הוא החבר שלי!


שלמה:           אימא אם אבא היה שומע מזה.


רחל:             אבל הוא לא. די הגיע הזמן לחפש מישהו חדש.


חנה:              אימא את כבר בת 80.


רחל:             אף פעם לא מאוחר. מה אתה אומר?


הומלס:          את רוצה לצאת אתי?


רחל:             לא. אני רוצה שתיכנס  אתה מזכיר לי את הרצל רק בנגטיב. ואני הייתי חולה על הרצל.


הומלס:          אני מצטער אבל אני יותר מדי זקן בשבילך.


חנה:              רק רגע מה כל השיחות האלו. (דוחפת אותו החוצה) להתראות, היה נעים מאד! בבקשה, הנה קח שקל ולך!


הומלס:           (פגוע מאד) אני לא צריך את השקל שלכם.


שלמה:           מה? תגיד תודה שנותנים לך שקל.


רעות:            באמת תגיד תודה. קיבלת ברגע מה שאני לא מקבלת בשנה.


רחל:             אם הוא הולך אז גם אני הולכת.


חנה:              אימא באמת…


רחל:             את שמעת מה אני אמרתי. אלי חכה לי.


שלמה:           אימא את לא הולכת לשום מקום.


הומלס:          אני לא צריך שתבואי אתי. רק רציתי קצת יין.


רחל:             אתה לא אוהב אותי.


הומלס:           לא… באמת…


רחל:             אתה חושב שאני סתם זקנה מכוערת.


אליהו:           לא.


רחל:             (חובטת בו עם התיק שלה) חוליגן, לך מפה! יש עוד אלף כמוך.


שלמה:           אימא, באמת… אל תרביצי לו!


רחל:             (חובטת גם בשלמה) : אף אחד כבר לא אוהב אותי במשפחה הזאת.


חנה:              אימא. תעזבי אותו תלכי לחפש את האפיקומן.


רעות:            היי גם אני. מוכנים היכון רוץ.


הומלס:          זה בארון של המטבח למעלה.


כולם מסתובבים לעבר אליהו.


שלמה:           מאיפה אתה יודע?


ההומלס:        (מוציא צרור מטבעות זהב מנפנף בהם ) אני זכיתי בהם גיליתי ראשון היכן האפיקומן. שלום. (יוצא)

 

חנה:              שלמה אתה ראית מה שאני ראיתי?


כולם:            אליהו!!! (רצים אחריו שלמה לוקח אתו את הכוס)


שלמה:           אליהו זה יין מאד טעים


רחל:             אליקו… אליקו שלי.



מאי 2002