מערכון כותרות השירים נכתב לראשונה עבור מופע הסיום של מחזור שנת 1998 בחטיבת הביניים בגין בנס ציונה. לכן הוא מכיל את השירים שנכתבו עד אז ולא אחרי. חלקו הוצג בתוכנית הרדיו בקול ישראל. כתובים בו בערך כ 300 שירים.
שמוליק עומד ברחוב לפתע עוברת סיון
שמוליק: (שורק) מותק! (סיון תוקעת בו מבט נזעם) אני אוהב לשרוק.
סיון: ככה סתם?
שמוליק: האם תרצי ערב כחול עמוק?
סיון: אני פרחה? לא ביום ולא בלילה. יש לי אהוב בסיירת חרוב.
שמוליק: אלעד?
סיון: אלעד? הוא פשוט שריונר. אורי. זה שנולד ליד הים.
שמוליק: ים של דמעות. את יפה. מתי נתנשק?
סיון: מחר… בשנה הבאה… כשיבוא שלום.
שמוליק: מה הדאווין שלך? נולדת בשבילי כמו שאת. יש לך מה שיש לך.
סיון: כוחי הולך ודל.
שמוליק: כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
סיון: הכל פתוח.
שמוליק: אחכה לך בשדות.
סיון: חפש באנטרקטיקה. יש לי חבר. מכופף הבננות.
שמוליק: נכנסת לחיי. אני גבר הולך לאיבוד. את הרבה יותר מסתם אחת. אני מת לראות אותך הלילה יש לי חדר משלי.
סיון: (בלעג) לילה ראשון בלי אמא?
שמוליק: שובי שובי לפרדס. שרה'לה הייתה אוהבת את זה.
סיון: מי שחלם.
שמוליק: עוד יבוא היום. באביב את תשובי חזרה.
סיון: כשיבוא חמור לבן.
שמוליק: האמיני יום יבוא. (מנסה לשלוח יד)
סיון: לא עוצר באדום (סוטרת לו).
שמוליק: אני מצטער. נשבע. חום יולי אוגוסט. תני לי יד. אל תכעסי עלי. סוף לסיפור?
סיון: דבר לא קרה…. אני שומעת צעדים. להתראות. שלום. (הוא תופס אותה היא מנסה להיחלץ ממנו ולא מצליחה. לפתע חוזר החבר שלה אורי מהצבא תופס את שניהם ומבין את הדברים אחרת).
שמוליק: (מסתכל על אורי כשהוא תופס אותה מתגרה בו) הביטי מי חזר?
סיון: (מתנתקת) אורי. החייל שלי חזר. כמה טוב שבאת הביתה. (רצה אליו מחבקת אותו)
אורי: (קריר) סיון. אני בא הביתה מהלילה. לילה אחד בלעדייך, את משתוללת בחוץ. לא ידעתי שתלכי ממני. רוצי שמוליק קורא לך. אנחנו מאותו הכפר. איך שגלגל מסתובב לו.
סיון: רוח שלי. גשם שלי.
אורי: את ואני והרוח. הנסיכה והרוח. נתתי לך חיי.
סיון: אני לא יכולה בלעדיך.
אורי: הטבעת נפלה. האהבה מתה.
סיון: אל נא תאמר לי שלום. אני אשתגע כשתאמר שלום.
אורי: אין מקום לשניים על עמוד חשמל. לילה טוב לכי לישון.
סיון: מוכר זה לא מוכר. מה נותר? כל יום אני מאבדת בחור יפה ברחוב. ומי ישא את נשמתי? דרך ללא מוצא. זה קורה כשהדרך מתמשכת. התשמע קולי? הו, תן לי כח.
שמוליק: הוא הולך ממך.
אורי: (לשמוליק מתדיינים על הזמן והמקום)) אני ואתה. לבד. פנים אל מול פנים. אחרי השקיעה בשדות. בפרדס ליד השוקת. בים בם בום!!!
שמוליק: ארבע לפנות בוקר. תל אביב גדות הירקון.
אורי: חורשת האקליפטוס. בשעות הקטנות של הלילה.
שמוליק לילה בחוף אכזיב.
אורי: השכם השכם בבוקר. בהאחזות הנחל בסיני. מול הר סיני.
שמוליק: פה בארץ חמדת אבות. על גבעות שיך אברק. בעמק דותן.
אורי: בין שלוש ובין ארבע. על ראש הגבעה.
שמוליק: תשע בכיכר. על אם הדרך. להתראות.
סיון: היה היו אי פעם בחורים.
אורי: אח… איפה הן הבחורות ההן?
סיון: האם אתה מאושר?
אורי: פרה בדמות של פרח. אמרי לי למה?
סיון: נגמרות לי המילים.
אורי: קשה לי. בלב כבד. לא אבקש את ידך. נעשיתי כזה קטן.
סיון: מה שנכון נכון. ולא היה ביננו אלא זהר.
אורי: ככה את רצית אותי.
סיון: (במלודרמטיות) אוהבת אותך. עוזבת אותך. אמשיך בדרכי. שלום לך ארץ נהדרת. ארץ קטנה עם שפם.
קריין: (חשוך על הבמה. הקריין כמו דמות מספר תחת צלו של פנס רחוב צרצור צרצרים)
לילה נופל על העיר. ירח. איך זה שכוכב אחד לבד מעז? עיר עצובה. עיר באפור. הגיטרה נרדמה. ריח בית קפה בקפה של ברטה, קפה טורקי. פנס בודד. פרפר נחמד. דוד שמש ואנטנה גם. הסבתא בנגב בת שישים. אמצע התמוז. בפונדק קטן תפסתי ראש טוב על הבר. ברדיו הישן. רדיו חזק. הבלדה על ארי ודרצ'י.
סיון: קול אורלוגין קורא חצות (שמוליק נכנס) כבר אחרי חצות!
שמוליק: הכל בגלל מסמר קטן. (שורק ומופיעים עוד שני בחורים)
אורי: לבד?
שמוליק: אני וסימון ומואיז הקטן.
מואיז: אחד גבוה ושניים קטנים
אורי: (שורק) אליעזר, בן, יהודה!!! (נכנסים שלושה)
שמוליק: (שורק) יואל, משה, סלומון!
אורי: (שורק) ג'ון בריון, ולנטינו. טיו אלברטו. גיל!!! (גיל לא מופיע) גיל!!!
אליעזר: נסע לחו"ל.
אורי: אנחנו ואתם. יויה אני שואל.
כולם: יויה.
אורי: אתם עונים.
שמוליק: יויה אני שואל.
החבר'ה שלו לא מגיבים.
שמוליק: (מנסה שוב) יויה!!!
ג'ון: (צוחק עליהם) הם לא יודעים!
מתחיל הקרב ביניהם באמצע הקרב עוברת זקנה הם נכנסים מצב קפיאה.
זקנה: איך מגיעים לירושלים?
סימון: מערבה מכאן. ימינה, ימינה שמאלה, שמאלה. באב אל ואד. ירושלים של זהב.
זקנה: גבעת התחמושת?
טיו אלברטו: מעל פסגת הר הצופים.
זקנה: תודה על כל מה שנתת.
יהודה: (בהשתוממות) מי ברכב מי ברגל…
הזקנה יוצאת והם חוזרים לריב. לפתע מופיעה דינה ששורקת במשרוקית.
כולם: (בבהלה) דינה! דינה ברזילי!!!
דינה: 476351. שורו הביטו וראו. מנהג חדש בא למדינה. ציף ציף מעל הרציף. קרנבל בנח"ל. מקהלה עליזה. שלום כיתה א'.
אורי: אינני אשם.
שמוליק: לא אני.
דינה: יידשע פיראטן. שקרים קטנים. משהו בוער בלילות הקיץ החמים? למה? החגיגה נגמרת! (קוראת לבנות) רונה! ג'סיקה! רותי! יעל! ציפי! רחל… רחל! נועה! שרית הספרית! אלינור! אוריאנה! סימונה מדימונה! סולווג! רוזלינדה! שלומית… שלומית!!!
רוזלינדה: בונה סוכה.
דינה: סיירת אגוז! אנחנו ואתם. ישנן בנות?
כולן: ישנן בנות!
הבנים: (בבהלה) חושו אחים חושו! (הבנות מפליאות בהם את מכותיהן דינה עוצרת אותם לרגע.
דינה: פחות! אבל כואב. הבחורים כבר עייפים? אף אחד לא קם. הגברים בוכים בלילה. (תופסת את אורי בערפו) יש אי שם. נערה ממש אוצר בשמלה אדומה ושתי צמות. סינדרלה מקומית. היא באה מאהבה. (קוראת לשמוליק) הי ג'ינג'י! מה רצינו להגיד? (שמוליק מספר לו בג'יבריש את כל האמת )
אורי: ילדונת. צער לי וצער לך. מי יהיה במקומך? יפה כמוה לא הייתה. אני שוב מתאהב.
דינה: בכל זאת יש בה משהו.
היא: (נכנסת ושרה בעצב תהומי) זהו שיר ישן על אניטה וחואן…
אורי: אני מצטער.
היא: מאוחר מדי. אין כבר דרך חזרה.
אורי: למה לבך כמו קרח?
סימונה: (רומזת לו) דבר אלי בפרחים.
אורי: פרחים בקנה?
יעל: כלניות!
ציפי: זר של נרקיסים.
סולווג': סיגליות.
רותי: שני שושנים.
טיו אלברטו: תות שדה מרמת השרון.
כולן: טמבל!
אורי: (ניגש אליה בדחילו ורחימו) לא דיברנו עוד על אהבה. אני אוהב אותך. אבניבי אובואבה אובותבך. נשבע. את מה שרציתי. כמה את יפה. (היא בוכה) כשאת בוכה את לא יפה. אני אנגב לך את הדמעות. אם לא נגור ביחד. אני מת… (היא לא מגיבה, הוא מתייאש) ואולי לא היו הדברים מעולם. מי יתנני עוף. (פונה בייאוש לדינה)
דינה: צריך לצלצל פעמיים.
סיון: תרקוד
אורי: אני לא רוקד כשעצוב
סיון. נרקוד נשכח. ולס להגנת הצומח?
אורי: בואי נשוב אל הטנגו.
סיון: בוא ואשק לך.
דינה: הללויה!
שרית הספרית: ויוה לדיוה.
נועה: שיר לשלום.
אורי: (מסתכל על כולם במבט של…"אתם יכולים כולם להתחפף?)
דינה: (מסמנת לכולם להתחפף) רבותיי ההיסטוריה חוזרת. (כולם יוצאים למעט אורי וסיון)
סיון: מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?
אורי: זה תלוי רק בנו. את ואני בחופש הגדול עד הבוקר רכבת לילה לקהיר. אפריקה.
סיון: לא רוצה לזמביה.
אורי: במטוס סילון. לונדון. אמסטרדם.
סיון: סן פרנסיסקו על המים?
אורי: ונצואלה. אני חולם בספרדית.
סיון: מעולם לא הייתי במיקונוס.
אורי: העולם כולו נגדנו. אנחנו נשארים בארץ.
סיון: מה יפים הלילות בכנען תחת שמי ים התיכון. קח אותי לשדה.
אורי: ברית עולם?
סיון: ברית לא מותרת.