דיירת: שלום. סליחה אני יכולה להטריד אותך שנייה?
מזכירת המנהלת: אנחנו כאן ב"עד 120" לא רואים בך מטרד. במה אפשר לעזור לך?
דיירת: אני מצאתי את זה על המיטה בחדר שלי. יש לך מושג מה זה?
מזכירה: תני לי להביט בזה. זה נראה לי כמו חתיכה מטיל. אני לא יכולה לקבוע בוודאות אם זה מטיל של החמאס או טיל של "כיפת ברזל".
דיירת: ואיך הגיעה חתיכה מטיל לחדר שלי?
מזכירה: את השארת את החלון פתוח?
דיירת: כן.
מזכירה: בבקשה. עפה לה חתיכה מטיל ונחתה היישר על המיטה שלך. תארי לך מכל הדיירים ב"עד 120" דווקא אצלך.
דיירת: תסלחי לי שאני לא ממש משועשעת.
מזכירה: תראי אם את לא רוצה שיעוף אלייך טיל. הקפידי לסגור את החלונות בדירה. את לא יכולה לפתוח חלון ולבוא אלינו בטענות. ואם יונה הייתה נכנסת ומלשלשת לך על המיטה? לחלון פתוח יש מחיר.
דיירת: אבל גברת נחת לי טיל על המיטה.
מזכירה: קודם כל זו חתיכה של טיל לא טיל שלם. אין צורך להיסחף.
דיירת: אבל זה טיל.
מזכירה: הבנתי. טיל. טיל. תגידי תודה שזה לא פיל.
דיירת: ואם הייתי באותו זמן במיטה?
מזכירה: אז היינו מוצאים דיירת אחרת. יש לנו רשימת המתנה.
דיירת: זאת לא הנקודה. אני בכלל לא שמעתי את האזעקה.
מזכירה: אני אקבע לך תור לאודיולוג.
דיירת: אני לא צריכה אודיולוג אני צריכה שתהיה גם אזעקה בתוך הבניין כשיש התקפה. כדי ללכת למרחב מוגן.
מזכירה: אין צורך במרחב מוגן. את נמצאת בדיור מוגן זה אפילו "דיור מוגן יוקרתי".
דיירת: איזה מין דיור מוגן זה אם טיל נוחת אצלי במיטה?
מזכירה: בגלל זה הוא יוקרתי. לכמה פנסיונרים בארץ את חושבת שנחתה חתיכה מטיל על המיטה בדירה? זה רק במגורים יוקרתיים ביותר. תסלחי לי אבל איפה את היית כשנחת לך חלקיק טיל על המיטה.
דיירת: בלובי. הקשבתי לפסנתרן.
מזכירה: את רואה? ניצלת בזכות אירועי התרבות שלנו. זה בדיוק מה שעושה אותנו "דיור מוגן".
דיירת: ואם הטיל היה נוחת בצהרים כשאני בחדר?
מזכירה: ואם… ואם.. ואם… אם לסבתא שלי היו גלגלים היא הייתה אוטובוס. אנחנו רק מתעסקים במקרים היפותרמים לא בהיפותיזות. ועכשיו תסלחי לי אני צריכה להיכנס לישיבה עוד משהו?
דיירת: אפשר לקבל מיטה חדשה?
מזכירה: כמובן. יכולת לבקש מיד. בשביל מה ללכת סחור סחור?
המערכון עלה בשנת 2014 בערב סיום סדנת תאטרון ב"עד 120"
.