תקציר
העלילה מתרחשת ביער המהווה מקום מפגש של יצירי האגדות של האחים גרים ודמות מאגדת אנדרסן ועליסה מארץ הפלאות. העלילה הממסגרת היא עלילת "עמי ותמי". המפגש בין הדמויות מתרחש כאשר הם בעיצומה של העלילה האישית שלהם או בסוף העלילה כמו במקרה של היפיפייה הנרדמת וסינדרלה. דרכן של הדמויות מצטלבות זו בזו כשהדמויות הנמצאות במצוקה מצפות לנסיך שיציל אותן ממנה כי כך חונכו, אך המציאות חזקה מהן והן צריכות למצוא את הפתרונות בעצמן. העובדה כי בשפה העברית תורגמו הנזל וגרטל לעמי ותמי באה לידי ביטוי במתח קומי שבין "יהדותם" לחברה הגרמנית שבה הם חיים.
הדמויות
עמי
תמי
כיפה אדומה
שלגיה
הנסיכה בלי האפונה –כריסטינה
עליסה מארץ הפלאות
הארנב מארץ הפלאות
היפיפייה הנרדמת
סינדרלה
המכשפה של עמי ותמי
המלכה – אימה החורגת של שלגיה
הנסיך עם המצעים
המלך והמלכה הוריו של הנסיך
הנסיכה מהצפרדע – טיאנה
הצפרדע
14 דמויות ועוד שתי דמויות של המלך והמלכה
קטע מהמחזה
תמי : (נכנסת): עמי! עמי! איפה אתה? עמי תענה לי! אני מפחדת פה לבד ביער.
כיפה אדומה: (נכנסת אחריה) שלום!
תמי: אמא'לה הבהלת אותי.
כיפה: סליחה. לא התכוונתי.
תמי: מה את מטורפת? הייתי יכולה למות על המקום מהתקפת לב. לא עושים ככה לאנשים.
כיפה: טוב ביקשתי סליחה.
תמי: כן בטח… את בטח הסתתרת פה על עץ והחלטת לקפוץ עליי ברגע הנכון. אני מכירה ילדות כמוך עם התחביבים הגועליים האלה. קופצים ו "ווא" מבהילים. ואז זה נורא מצחיק אותך. את ממש נהנית לראות אותי נבהלת.
כיפה: כולה אמרתי לך שלום.
תמי: כן מכירים אתכם. את אומרת לי שלום במסווה של תמימיות. (Tmimiyut) אבל השלום הזה הוא בעצם "ווא" אחד גדול. השלום שלך זה שלום מפחיד!
כיפה: טוב. שלום! (פונה ללכת)
תמי: מה את עושה?
כיפה: אני הולכת!
תמי: למה לא?! את קודם מבהילה. אני כמעט מתה על המקום. נגרם לי נזק בלתי הפיך, ואת לא מוכנה לשאת בתוצאות.
כיפה: את שלא תנגני לי על המצפון.
תמי: אין לך דבר כזה.
כיפה: זהו! אני לא מוכנה לסבול יותר את העלבונות שלך. אני הולכת.
תמי: לא, אל תלכי!
כיפה: באמת? את רוצה שאני אשאר פה כדי לסבול את ההתנהגות ההיסטרית שלך? תלכי לאימא שלך שתרגיע אותך.
תמי: (מתחילה לבכות).
כיפה: נו מה עכשיו?
תמי: אין לי אימא. היא מתה. את עושה לי את זה בכוונה. קודם מבהילה אותי ואח"כ צוחקת עלי שאין לי אימא. ככה חינך אותך אבא שלך?
כיפה: (מתחילה לבכות)
תמי: (בתימהון) למה את בוכה?
כיפה: אין לי אבא. עכשיו את מרוצה?
תמי: סליחה לא ידעתי.
כיפה: אי ידיעה לא פותרת מעונש. אני הולכת.
תמי: אפשר לבוא אתך?
כיפה: עד כאן.
תמי: (תופסת ברגלה מתחננת) אני איבדתי את אחי. אימא שלי החורגת רוצה להיפטר מאתנו. הוא יצא לחפש את הגרעינים שהוא פיזר בדרך לכאן כדי שנוכל למצוא את הדרך חזרה והוא עוד לא חזר. אולי קרה לו משהו. אני דואגת.
כיפה: גם אבא שלך האמיתי רוצה להיפטר מכם?
תמי: לא ממש.
כיפה: אז אני לא מבינה אין לו מילה בבית?
תמי: את יודעת… גברים. (פאוזה) אני מפחדת שאולי טרף את עמי זאב.
כיפה: לא יכול להיות פגשתי את זאב בדרך. הוא מאד נחמד.
תמי: מה?
כיפה: הוא מקסים התעניין בשלומי, בשלומה של סבתי. הוא אפילו יעץ לי לקטוף לה פרחים.
תמי: והוא לא טרף אותך?
כיפה: למה שיטרוף אותי?
תמי: כי הוא זאב, וזאב טורף בני אדם.
כיפה: מי סיפר לך את השטויות האלה?
תמי: את מוזרה. איך קוראים לך?
כיפה אדומה: כיפה אדומה.
תמי: (מתפקעת מצחוק) את באמת מוזרה איזה שם. חי, חי, חי….
כיפה: (נעלבת) ואיך קוראים לך?
תמי: תמי.
כיפה: הוא מצלצל לי יהודי שכזה…
תמי: אהה… מי שמדברת… כיפה.
