המערכון נולד כתוצאה משיתוף פעולה עם מורה לתאטרון שהוא גם מחנך ובין השאר מלמד שפה בכיתה ב'. הוא היה מעוניין להעביר אתם תהליך בינתחומי שיהווה מעין סיכום לעבודתם בשיעור. מבין החומרים שנלמדו בחרנו את הסיפור על חכמי חלם והירח. ואותו עיבדתי למערכון. ארבעה קווים מנחים הנחו אותי בכתיבת המערכון.
א. התאמה לגיל והקלה על לימוד בעל פה.
ב. הכנסת ערך פדגוגי עכשוי לתוכן.
ג. ריבוי משתתפים על מנת לתת ביטוי לכמה שיותר ילדים בכיתה בת 24 תלמידים ותחושת שייכות.
ד. קישור בינתחומי לנושא השיעור שהוא בעצם שיעור שפה והעשרת השפה
הצעת ליהוק: לחלק את תפקיד הסבא ורפי לכמה ילדים וליצור שכפולים. על מנת להקל בלימוד הטקסט בעל פה. וכן ליצור מצבים שלעיתים מדברים לחוד לעיתים מדברים ביחד וכך עוזרים לתלמידים שאינם מסוגלים לשדר את קולם למרחוק או תלמידים שמתכווצים מביישנות כשכל המיקוד עליהם.
המערכון ניתן גם להורדה בסוף הדף. והוא אינו לשימוש מסחרי.
חכמי חלם והירח
סַבָּא יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָא לְפֶתַע נִכְנֶסֶת הַאֵם נֹעָה עִם בְּנָהּ רָפִי, נֶכְדּוֹ שֶׁל הַסַּבָּא, שֶׁנִּרְאָה מְאֹד מְצֻבְרָח.
סַבָּא: שָׁלוֹם נֹעָה. שָׁלוֹם רָפִי. אֵיזוֹ הַפְתָּעָה?
נֹעָה: מָה אַבָּא, שָׁכַחְתָּ?
סַבָּא: תַּזְכִּירִי לִי.
נֹעָה: אָמַרְתִּי לֽךָ שֶׁאֲנִי נוֹסַעַת הַיּוֹם לְכֶנֶס. שְׁלֹמֹה בּֽמִּלּוּאִים וְסִכַּמְנוּ שֶׁרָפִי יִהְיֶה אֶצְלְכֶם עַד שֶׁאֶחֱזֹר.
סַבָּא: אָה. נָכוֹן. נוּ בַּגִּיל שֶׁלִּי הַזִּכָּרוֹן כְּבָר לֹא מַשֶּׁהוּ. רָפִי אֵין חִבּוּק לְסַבָּא?
(רָפִי מְצֻבְרָח בְּקֹשִׁי מֵגִיב).
סָבָא: מָה קָרָה?
נֹעָה: לֹא יוֹדַעַת. בֶּטַח מַשֶּׁהוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר. אֲנִי אֲדַבֵּר אִתּוֹ בָּעֶרֶב. אֲנִי חַיֶּבֶת לָזוּז.
סַבָּא: עַד הָעֶרֶב הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר. נָכוֹן רָפִי? (רפי לא מגיב).
נֹעָה: לְהִתְרָאוֹת.
סַבָּא: לְהִתְרָאוֹת. בּוֹא רָפִי יֵשׁ לִי כָּאן שׁוֹקוֹלָד טָעִים. (הַסַּבָּא מוֹצִיא מַמְתָּק שׁוֹקוֹלָד מִצִּנְצֶנֶת וְנוֹתֵן אוֹתָהּ לְרָפִי. רָפִי לוֹקֵחַ אֶת הַמַּמְתָּק.)
רָפִי: תּוֹדָה.
סַבָּא: יֹפִי. הוֹ אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלֹּא בָּלַעְתָּ אֶת הַלָּשׁוֹן.
רָפִי: סָבָּא דַּי…
סַבָּא: מָה קָרָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ פַּרְצוּף חַרְצוּף כָּזֶה?
רָפִי: (צוֹחֵק) סַבָּא אַתָּה מַצְחִיק.
סַבָּא: מִישֶׁהוּ הֶעֱלִיב אוֹתְךָ?
רָפִי: כֵּן.
סַבָּא: מִי?
רָפִי: בֵּן הֶחָבֵר שֶׁלִּי הֲכִי טוֹב בַּכִּתָּה קָרָא לִי "טִפֵּשׁ".
סַבָּא: זֶה בֶּאֱמֶת לֹא יָפֶה. וְאַתָּה נֶעֱלֶבֽתָּ?
רָפִי: בֶּטַח שֶׁנֶּעֱלַבְתִּי.
סַבָּא: אָז אַתָּה לֹא טִפֵּשׁ.
רָפִי: מָה הַקֶּשֶׁר?
סַבָּא: מִי שֶׁטִּפֵּשׁ בֶּאֱמֶת, לֹא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא טִפֵּשׁ וְלָכֵן הוּא לֹא יֵעָלֵב אִם מִישֶׁהוּ יִקְרָא לוֹ טִפֵּשׁ.
רָפִי: לֹא הֵבַנְתִּי.
סַבָּא: בּוֹא אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ עַל אֲנָשִׁים טִפְּשִׁים בֶּאֱמֶת. (הַסַּבָּא חוֹזֵר לְכֻרְסָא, וְרָפִי מִתְיַשֵּׁב לְמַרְגְּלוֹתָיו). אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי הִגִּיעוּ מִפּוֹלִין?
רָפִי: פּוֹלִין?
סָבָא: כֵּן זוֹ מְדִינָה בְּאֵירוֹפָּה. וֽשָׁם בְּפּוֹלִין הָיְתָה עֲיָרָה יְהוּדִית.
רָפִי: סָבָּא מָה זֶה עֲיָרָה?
סַבָּא: עֲיָרָה זוֹ עִיר קְטַנָּה. אָז בְּפּוֹלִין הָיְתָה עֲיָרָה שֶׁקָּרְאוּ לָהּ חֶלֶם. וְהָיוּ שָׁם אֶת הָאֹסֶף הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל אֲנָשִׁים טִפְּשִׁים וְקָרְאוּ לָהֶם "הַחֲכָמִים שֶׁל חֶלֶם".
רָפִי: אָז אִם הֵם הָיוּ טִפְּשִׁים, לָמָּה קָרְאוּ לָהֶם חֲכָמִים?
סָבָא: שְׁאֵלָה מְצֻיֶּנֶת רָפִי. הָאֲנָשִׁים בְּחֵלֶם הָיוּ מַמָּשׁ בְּטוּחִים שֶׁהֵם חֲכָמִים. אֲבָל הֵם הָיוּ בְּעֶצֶם הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר. טִפְּשִׁים גְּמוּרִים. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.
יְשִׁיבָה שֶׁל חַכְמֵי חָלַם בָּעֲיָרָה. כָּל הַחֲכָמִים עוֹמְדִים.
חָכָם א': חַכְמֵי חֶלֶם הַיְּקָרִים. הִזְמַנּוּ אֶתְכֶם לִישִׁיבָה דְּחוּפָה בְּיוֹתֵר.
חָכָם ב': חַיָּבִים לָשֶׁבֶת אוֹ שֶׁאֶפְשָׁר גַּם לַעֲמֹד?
חָכָם ג': אִם הוּא אָמַר יְשִׁיבָה אָז יוֹשְׁבִים.
כָּל הַחֲכָמִים יוֹשְׁבִים.
חָכָם א': כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים לַאֲנָשִׁים בָּעֲיָרָה אֵין הַרְבֵּה כֶּסֶף. וְלָכֵן אֵין לָנוּ מְנוֹרוֹת בָּרְחוֹב.
חָכָם ד': נָכוֹן. אֲנִי שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֵין לָנוּ מְנוֹרוֹת בָּרְחוֹב גַּם בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיְלָה.
חֲכַם ה': שַׂמְתִּי לֵב שֶׁגַּם בַּצָּהֳרַיִם אֵין מְנוֹרוֹת.
חָכָם ו': זֶה פַּחַד אֱלוֹהִים לָצֵאת לָרְחוֹב בַּחֹשֶׁךְ. יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לְבַד מֵהַבַּיִת. וְאָז שָׁמַעְתִּי מִישֶׁהוּ שֶׁצּוֹעֵד וְרַצְתִּי חֲזָרָה הַבַּיְתָה. וְאָז גִּלִּיתִי שֶׁזֶּה הָיָה הַקּוֹל שֶׁל הַצְּעָדִים שֶׁלִּי.
חָכָם ז': כָּל כָּךְ חָשׁוּךְ בָּרְחוֹב שֶׁיּוֹם אֶחָד בִּמְקוֹם לַחֲזֹר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לַבַּיִת שֶׁלִּי נִכְנַסְתִּי לְבַיִת אַחֵר וְהִתְעוֹרַרְתִּי בַּמִּטָּה שֶׁל הַשָּׁכֵן.
חֲכַם ח': וּבִמְיֻחָד זֶה מַפְחִיד כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הַזְּאֵבִים בַּחוּץ עוֹשִׂים "ָאוווו, אָווו".
חָכָם ט': אֲבָל אִם תִּסְתֹּם אֶת הָאָזְנַיִם לֹא יִהְיוּ זְאֵבִים.
כָּל הַחֲכָמִים: נָכוֹן, נָכוֹן.
חָכָם י': מַזָּל שֶׁיֵּשׁ יָרֵחַ. כְּשֶׁהוּא זוֹרֵחַ עוֹד אֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר אֲבָל כְּשֶׁאֵין יֶרַח הַלֵּב שֶׁלִּי בּוֹרֵחַ.
חָכָם י"א: אֲנִי הוֹלֵךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת כְּשֶׁיֵּשׁ יָרֵחַ כְּדֵי שֶׁאֲנִי אֶתְרַגֵּל מַהֵר יוֹתֵר לָחֹשֶׁךְ כְּשֶׁהוּא אֵינֶנּוּ.
הַחֲכָמִים: (מוֹחֲאִים כַּפַּיִם) יִשַּׁר כּוֹחַ!
רָפִי: (לְסַבָּא) מָה זֶה יִשַּׁר כּוֹחַ?
הַסַּבָּא: רָפִי "יִשַּׁר כּוֹחַ" זֶה בִּטּוּי שֶׁבָּא לְשַׁבֵּחַ מִישֶׁהוּ עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ "כָּל הַכָּבוֹד". אֲבָל בּוֹא נַמְשִׁיךְ בַּסִּפּוּר.
חָכָם י"ב: יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן גְּאוֹנִי.
חָכָם א': נוּ… מָה הָרַעְיוֹן?
חָכָם י"ב: תִּרְאוּ כְּשֶׁהַיָּרֵחַ עָגֹל יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה אוֹר בַּרְחוֹבוֹת וְלֹא חָשׁוּךְ.
חָכָם ב': נָכוֹן הַיָּרֵחַ זֶה הַמְּנוֹרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ.
חָכָם י"ב: אָז לָמָּה שֶׁלֹּא נִתְפֹּס אֶת הַיָּרֵחַ כְּשֶׁהוּא מָלֵא? וְאָז נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּכָל יוֹם.
חָכָם ג': אֲבָל בַּיּוֹם לֹא צָרִיךְ אוֹתוֹ. אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּשֶּׁמֶשׁ.
חֲכַם ד': הוּא הִתְכַּוֵּן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּכָל לַיְלָה.
חָכָם ג': אָז לָמָּה הוּא אָמַר בַּיּוֹם?
חֲכַם י"ב: אַל תִּתְפֹּס אוֹתִי בַּמִּלָּה. אָמַרְתִּי יוֹם אֲבָל הִתְכַּוַּנְתִּי לַיְלָה.
חָכָם ג': אָז תַּגִּיד לַיְלָה וְלֹא יוֹם. יוֹם זֶה יוֹם, וְלַיְלָה זֶה לַיְלָה.
חֲכַם ה': אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ אַתֶּם רוֹצִים שֶׁנִּתְפֹּס אוֹתוֹ? הֲרֵי הַיָּרֵחַ מְאֹד גָּבוֹהַּ. וְאֵין לָנוּ סֻלָּמוֹת כָּל כָּךְ גְּבוֹהִים בִּשְׁבִיל זֶה.
חָכָם ו': אִם הָיָה פֹּה הַר בַּסְּבִיבָה הָיִינוּ יְכוֹלִים לָשִׂים עָלָיו סֻלָּם וְלִתְפֹּס אוֹתוֹ. אֲבָל אֵין פֹּה שׁוּם הַר.
רָפִי: (צוֹחֵק) סַבָּא הֵם מַמָּשׁ טִפְּשִׁים.
סַבָּא: אַתָּה רוֹאֶה?
רָפִי: אֲנִי שׁוֹמֵעַ.
(סַבָּא וְרָפִי צוֹחֲקִים).
חָכָם ז': יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן גְּאוֹנִי.
חָכָם ח': נוּ מָה הָרַעְיוֹן?
חָכָם ז': נִקַּח חָבִית מְלֵאָה מַיִם. וְאָז בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הַיָּרֵחַ מָלֵא נִרְאֶה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָבִית שֶׁל הַמַּיִם וְאָז נִסְגֹּר אֶת הַפֶּתַח שֶׁל הֶחָבִית וְנִתְפֹּס אֶת הַיָּרֵחַ.
(שְׁתִיקָה שֶׁל תִּמָּהוֹן בְּקֶרֶב הַחֲכָמִים).
חֲכַם ט': לֹא רַק שֶׁאַתָּה גָּאוֹן. אַתָּה גְּאוֹן הַדּוֹר.
חָכָם י': אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא הָיָה חוֹשֵׁב עַל כָּזֶה רַעֲיוֹן.
(כָּל הַחֲכָמִים מוֹחֲאִים כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת).
חָכָם י"א: מָתַי יֵשׁ יָרֵחַ מָלֵא?
חָכָם א': עוֹד שְׁבוּעַיִם בְּאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ. נִפָּגֵשׁ בַּכִּכָּר. אֲנִי אֶדְאַג לְחָבִית.
חֲכַם י"ב: אֲבָל לָמָּה לִהְיוֹת מֻדְאָג מֵהֶחָבִית? חָבִית זוֹ חָבִית.
חֲכַם א': מָה? לֹא מְשַׁנָּה. טוֹב חֲבֵרִים יִשַּׁר כּוֹחַ! נִפָּגֵשׁ בְּכִכַּר הָעִיר.
רָפִי: סָבָּא הֵם מַמָּשׁ טִפְּשִׁים.
סַבָּא: אַתָּה רוֹאֶה מָה זֶה טִפֵּשׁ אֲמִתִּי?
רָפִי: נוּ וּמָה קָרָה בַּהֶמְשֵׁךְ?
סַבָּא: כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם הֵם נִפְגְּשׁוּ.
חָכָם ב': שִׂימוּ לֵב. (לְחָכָם ג') אַתָּה תַּעֲמֹד קָרוֹב לַחָבִית עִם בַּד שָׁחֹר עָלֶיךָ שֶׁהַיָּרֵחַ לֹא יִרְאֶה אוֹתְךָ מִלְּמַעְלָה, כִּי אִם הוּא יִרְאֶה אוֹתְךָ הוּא יִבְרַח. אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נִסְתַּתֵּר.
חָכָם ג': בָּרֶגַע שֶׁהַיָּרֵחַ יִכָּנֵס לַחָבִית אֲנִי אֶתֵּן סִימָן. אַתֶּם תִּקְפְּצוּ עִם הַמִּכְסֶה שֶׁל הֶחָבִית עַל הֶחָבִית וְתִסְגְּרוּ אֶת הַיָּרֵחַ בְּתוֹךְ הֶחָבִית.
חֲכַם ד': יוּ… זֶה מַמָּשׁ מְרַגֵּשׁ.
חָכָם ה': רֶגַע אֲבָל מָה יִהְיֶה הַסִּימָן?
חָכָם ג': אֲנִי אֶקְרָא בְּקוֹל שֶׁל תַּרְנְגוֹל "קוּקוּרִיקוּ".
חָכָם ו': אֲבָל הַתַּרְנְגוֹל יָשֵׁן בַּלַּיְלָה וְאָז הַיָּרֵחַ יֵדַע שֶׁאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לִתְפֹּס אוֹתוֹ.
חָכָם ז': הוּא צוֹדֵק. אוּלַי תִּקְרָא לָנוּ בְּקוֹל שֶׁל יַנְשׁוּף. אֻוּוּ… אֻוּוּ…
חָכָם ח': יַנְשׁוּף זֶה רַעֲיוֹן מְצֻיָּן הוּא גַּם חָכָם כָּמוֹנוּ.
חָכָם ט': מַהֵר, מַהֵר לְהִסְתַּתֵּר! הַיָּרֵחַ מַתְחִיל לִזְרֹחַ. (כֻּלָּם מִסְתַּתְּרִים)
חָכָם י': אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהוּא לֹא רָאָה אוֹתָנוּ.
כָּל הַחֲכָמִים: שְׁשְׁשְׁ….
(הַסַּבָּא מוֹצִיא חַכָּה שֶׁבְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי יָרֵחַ תָּלוּי).
סַבָּא: רָפִי תַּחֲזִיק אֶת הַיָּרֵחַ גָּבוֹהַּ מֵעַל לַחָבִית. (רָפִי נוֹטֵל אֶת הַחַכָּה וּמִתְקָרֵב עִם הַיָּרֵחַ לְאַט עַד שֶׁהוּא נִמְצָא מֵעַל הֶחָבִית).
חָכָם ג': אֻוּוּ…. אָוָווו.
חָכָם י"א: זֶה קוֹל שֶׁל יַנְשׁוּף אוֹ קוֹל שֶׁל זְאֵב?
חָכָם ג': (עַצְבָּנִי) יַנְשׁוּף, יַנְשׁוּף.
חָכָם י"ב: מַהֵר לְהִסְתַּעֵר!
כָּל הַחֲכָמִים: (קוֹפְצִים עַל הֶחָבִית סוֹגְרִים אוֹתָהּ. צוֹעֲקִים בְּשִׂמְחָה) יֵשׁ!!!
"מִי אֲנַחְנוּ – חֲכָמִים
מָה אֲנַחְנוּ – עַרְמוּמִיִּים"
"אֵין, אֵין חֲגִיגָה
בְּלִי, בְּלִי, בְּלִי לְבָנָה.
אֵיפֹה, אֵיפֹה, אֵיפֹה, אֵיפֹה, אֵיפֹה הַלְּבָנָה?
בְּתוֹךְ הֶחָבִית תָּפַסְנוּ. שָׁם הִיא יְשָׁנָה."[1]
חֲכַם א': הַמִּבְצָע הֻכְתַּר בְּהַצְלָחָה. נִפָּגֵשׁ בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם בְּעֵת הַחֲשֵׁכָה.
רָפִי: סָבָּא, אֵיזֶה טִפְּשִׁים הֵם.
סַבָּא: וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב קָרָה בַּסּוֹף?
רָפִי: הַיָּרֵחַ "בָּרַח מֵהֶחָבִית".
סַבָּא: בְּדִיּוּק (הַסַּבָּא מְתָאֵר וְהַחֲכָמִים מְבַצְּעִים) אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִם חָזְרוּ הַחֲכָמִים לְחָבִית אַךְ כְּשֶׁפָּתְחוּ אוֹתָהּ גִּלּוּ לְתַדְהֵמָתָם… (הַחֲכָמִים נִדְהָמִים : "האאא…" וְאָז עוֹצְרִים בְּהַקְפָּאָה)
רָפִי: תַּדֽהֵה…מָה?
סַבָּא: תַּדְהֵמָתָם. תַּדְהֵמָה זוֹ הַפְתָּעָה גְּדוֹלָה. הֵם גִּלּוּ לְהַפְתָּעָתָם (הַחֲכָמִים חוֹזְרִים שׁוּב עַל פֶּרֶץ הַתַּדְהֵמָה שֶׁהַיָּרֵחַ נֶעֱלַם), וְחָזְרוּ מְאֻכְזָבִים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ. בַּחֹשֶׁךְ. (רָפִי צוֹחֵק וְאֵלָיו מִצְטָרֵף הַסַּבָּא)
רָפִי: זֶה הָיָה סִפּוּר מַצְחִיק.
סַבָּא: הֵבַנְתָּ אֶת הַסִּפּוּר?
רָפִי: בֶּטַח סַבָּא אֲנִי לֹא טִפֵּשׁ.
סַבָּא: אַתָּה רוֹאֶה? הַהֶעָרָה שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ בֵּן הָיְתָה טִפְּשִׁית. אַךְ אַתָּה לֹא טִפֵּשׁ.
רָפִי: נָכוֹן.
סַבָּא: רָפִי לָמָּה הוּא קָרָא לְךָ טִפֵּשׁ?
רָפִי: כִּי כְּשֶׁרַצְנוּ הַחוּצָה מֵהַכִּתָּה לְהַפְסָקָה, אָז דָּחַפְתִּי אוֹתוֹ בְּטָעוּת וְהוּא נָפַל.
סָבָא: וְאָז מֶה עָשִׂיתָ?
רָפִי: רַצְתִּי הַחוּצָה.
סַבָּא: וְלֹא בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה?
רָפִי: זֶה לֹא הָיָה בְּכַוָּנָה.
סַבָּא: רָפִי גַּם אִם זֶה לֹא בְּכַוָּנָה נָהוּג לַעֲצֹר לַעֲזֹר לְחָבֵר שֶׁנָּפַל וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה.
רָפִי: אֲבָל הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִקְרֹא לִי טִפֵּשׁ.
סַבָּא: נָכוֹן אֲבָל זֶה כָּאַב לוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁכּוֹאֵב לָנוּ וּמִתְעַלְּמִים מֵאִתָּנוּ זֶה מְאֹד מַעֲלִיב ומֽעוֹרֵר כַּעַס, וְאָז אֲנַחְנוּ לֹא חוֹשְׁבִים עַל הַדְּבָרִים שֶׁיּוֹצְאִים לָנוּ מֵהַפֶּה. אָז מָחָר תִּנְהַג בְּחָכְמָה. תַּגִּיעַ לֽבֵן תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁגַּם הוּא יִתְנַצֵּל וְתַחְזְרוּ לִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים.
רָפִי: בְּסֵדֶר סַבָּא. יֵשׁ לְךָ עוֹד סִפּוּר עַל הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה?
סַבָּא: בְּהִזְדַּמְּנוּת עַכְשָׁו בּוֹא נֵלֵךְ לְחַמֵּם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. סָבְתָא חוֹזֶרֶת מִפִּילָאטִיס וְנֹאכַל כֻּלָּנוּ יַחַד.
רָפִי: תּוֹדָה סַבָּא. יִשַּׁר כּוֹחַ!
סַבָּא: חחח…. אֵין בְּעַד מָה רָפִי. אֵין בְּעַד מָה. (הַסַּבָּא ורפי יוֹצְאִים מְחֻבָּקִים מֵהַבָּמָה).
[1] לפי השיר "אין חגיגה בלי עוגה".