מחבואים – מונולוג מתוך המונודרמה מאת גדי לוי

גדי נער בשנות העשרה המוקדמות יושב על סלע בשדה פונה ומדבר אל אחיו הלא נוכח. השלב בו הוא נמצא הוא שלב של הכחשה של אובדן אחיו.


"…אני מחכה לך, אני מחכה לך כל יום.

ראיתי את אמא מדברת עם חיילים לפני כמה ימים. היא כל כך חזקה אבל עצובה. היא לא יודעת שאתה חוזר בקרוב.

אני כל כך רוצה לספר לה, ולקוות שאתה מגיע בקרוב… אולי לא בקרוב קרוב, אבל תכף אחרי שהמשימה הסודית שלך תסתיים.

אולי אתה בארץ זרה, מרגל, וחייב לשמור על סודיות? אולי אתה בכלל כבר בישראל, ואתה פשוט לא מספר? אסור לך. זהו. אמרו לך לשמור את זה בסוד אבל כמה זמן? משימת ריגול כזאת ארוכה.

אתה יודע שכל פעם שאני נוסע הביתה באוטובוס, אני יושב קרוב לדלת, ליד החלון. מסתכל החוצה כל הנסיעה, אולי אני אראה אותך?  בפעם האחרונה ראיתי קבוצה של חיילים. צעקתי לנהג לעצור, "תעצור את האוטובוס, אני רוצה לרדת עכשיו". השתוללתי שיעצור. לא הייתה לו ברירה.

רצתי החוצה חיפשתי אותך בין החיילים, לא היה לי אכפת שיסתכלו עלי כאילו השתגעתי, אתה לא היית ביניהם.

אתה יודע? אני לא מאמין שעשיתי את זה, ואם הייתי מוצא אותך, הייתי מסכן אותך ואת המשימה שלך.

לפעמים אני חושב רק על עצמי. כן על עצמי ולא על מה שקורה סביבי. לא אכפת לי מכלום לא אכפת לי מאף אחד.

אתה יודע אלי? עוברת בי מין הרגשה מוזרה ואני לא יודע אם אני צריך או לא צריך להרגיש ככה, כאילו אני יכול לעזור לאמא. אני מרגיש  שיש לי אחריות, אני מרגיש שמסתכלים עלי בעיניים אחרות, אני מרגיש את זה בתוך הבטן…

אמא מספרת לי דברים שהיא לא הייתה מספרת לי בעבר. אני מרגיש שהיא סומכת עליי שכולם סומכים עלי. אני אפילו שומע אותה אומרת לבנות שאני האח הגדול שלהן והן צריכות להקשיב לי.

אני לא מרגיש טוב. לא טוב לי. רע לי בבטן. אני… יש לי בחילה. רע לי. אני לא רוצה. לא! לא! אני לא מוכן. אני לא רוצה. לא רוצה אחריות. אני לא האח הגדול, אני לא הבכור. אני לא בנוי לזה, אלי, זה לא אני. אני לא רוצה לשמור על אמא, אני לא רוצה לשמור על עידית נילי ורותי, לא רוצה! לא מוכן. זה לא התפקיד שלי. זה התפקיד שלך. אתה האח הגדול שלנו. אתה הבכור, אתה צריך לעשות את זה. זאת העבודה שלך. לא שלי, שיעזבו אותי בשקט. אתה חייב לחזור! אתה חייב לעזור לי, אני מרגיש לבד, אפה אתה אלי איפה אתה?"


המונודרמה עלתה במסגרת סדנת "שחקן יוצר" בהנחיית  אמיר לביא ובבימויו בבימת הנוער ברחובות בקבוצת המבוגרים ב2010 וקטעים ממנה נכללו בטקס יום הזיכרון הממלכתי ברחובות בשנה שאחריה.