המחזה "בגדי המלך החדשים" הוא סאטירה שנכתבה ב1998 עבור קבוצת "היהלום". כך אני מכנה את קבוצת התאטרון של מרכז קהילתי צהלה שצעדה יחד אתי עשר שנים רצופות מכיתה א' עד י' בהרכב כזה או אחר. הייתה זו הקבוצה שעבורה התחלתי ליצור ולכתוב מחזות מקוריים ביניהם "כיפה אדומה והשפילמאשינה" (בעבר "כיפה אדומה והזאב במגפיים"). דמות המלך נתפרה לגיא רון שהיה אז תלמיד בכיתה ה' מוכשר מעין כמותו ולימים הפך לשחקן תאטרון בוגר ניסן נתיב. כל אחד מחברי הקבוצה שימש השראה כולל איתי שפר בדמות לוזוכרימותי, יוני אלון בתור החייל, מיקה גרוסמן בתור הנסיכה, איילת סגל בתור האומנת, יפתח יקר בתור הליצן, ערן איגלניק בתור ראש הממשלה ועוד רבים וטובים. מעט אחר כך הוגש המחזה בפסטיבל תאטרון הילדים בחיפה והגיע עד לשלבי המיון הסופיים אך לדאבון לבי לא התקבל בסוף. (מתוך עשרת האחרונים נבחרו חמש). העובדה שהוא כמעט התקבל אשרה לי את איכותו בפרמטרים מקצועיים ולא רק קהילתיים. הקבוצה כל כך אהבה את המחזה שהיא רצתה להעלות אותו שוב כעבור שנתיים בהיותם בכיתה ז' בחטיבה והפעם גם סיימנו את המחזה עם הסוף הטרגי. בסוף ההופעה בטוח כי זו שנתי האחרונה עם הקבוצה האהובה הזו, שהייתי קשור אליה רגשית, ניסיתי לשאת דברי פרידה ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה, ורק מיררתי בבכי על הבמה. למזלי ולשמחתי, צעדה אתי הקבוצה שלוש שנים נוספות ונפרדנו לאחר שהעלינו את "מועדון ארוחת הבוקר" בפסטיבל "סתיו תאטרוני" בתל אביב ב2004. לימים העלתה קבוצה נוספת ואהובה בכיתה ט' את המחזה בבימת הנוער ברחובות כשאת תפקיד המשרת הרב תחומי גילם דניאל גד ("מפריח היונים", "השבאבניקים") שעשה את צעדיו הראשונים על בימת התאטרון. המחזה מיועד לשחקנים מקצועיים ולקבוצת תלמידים חזקה. המחזה עלה שוב ב2015 בצהלה. וכן על ידי הבמאי והשחקן ג'וש שגיא בבימת הנוער בכפר סבא.
עלילת המחזה
העלילה שואבת את השראתה משלוש אגדות האחת של האנס כריסטיאן אנדרסן הידועה, השנייה האגדה על הנסיכה שלא הפסיקה לבכות ואגדת היפיפייה הנרדמת. שלוש העלילות משולבות זו בזו ויוצרות סיפור חדש.
לקראת חגיגות היובל של מלכות המלך מחפש המלך בגד ייחודי אך לא מצליח למצוא. בנוסף לכל "צרותיו" מתגשמת הקללה של המכשפה לוזוכרימותי אשר לא הוזמנה למסיבת הלידה של הנסיכה והנסיכה לא מפסיקה לבכות. הדרך היחידה להפסיק את הקללה היא אם המלך יסכים ללכת עירום ברחוב ולכך הוא אינו מוכן. הוא מציב אולטימטום לליצן הממלכה להצחיק את הנסיכה ולא הוא יוצא להורג. המשרת הרב תחומי בארמון שפוטר על ידי ראש הממשלה פוגש חייל שערק מהחזית ויחדיו הם רוקמים מזימה להתל במלך. בין לבין נרקם רומן בין החייל לנסיכה.
הדמויות
המלך
המלכה
הנסיכה
ראש הממשלה
שר הבגד
משרת הארמון הרב תחומי
החייל
ליצן המלך
האומנת
הטבחית
המכשפה לוזוכרימותי
הילד (מגולם ע"י השחקן שמשחק את הליצן).
מתוך בגדי המלך החדשים – אמיר לביא
תמונה שלישית
ביער. לא הרחק מהארמון
המשרת: אני אראה להם. אני אראה להם.
החייל: (מופיע בהפתעה מאחוריו) מה תראה להם?
המשרת: אני אראה להם… מי אתה?
החייל: (מאיים עליו בחרב) זה לא משנה. תן לי את כל הכסף שיש לך!
המשרת: (שולף חרב) מצאת את מי לשדוד?
החייל: (בגיחוך) משמר הארמון. תכף רואים לפי המדים. אוכלי חינם!
המשרת: אנחנו באמת אוכלים אותה בחינם. (בין המשרת לחייל מתנהל דו קרב הדיאלוג מתנהל תוך כדי הדו קרב).
החייל: אני לא הייתי רוצה לקרוע לך את הצורה, אז תזרוק את הכסף ותחזור לארמון מסכן…
המשרת: אתה לא היית רוצה להיות במקומי.
החייל: ממש לרחם עליך. איפה היית כשטיפסתי על ההרים והגבעות, כשנלחמתי באויב והסתערתי עליו בחירוף נפש. צחצחת נעליים למלך? יה ג'ובניק.
המשרת: שמענו עליכם… כשהיית בגיל של הסבא שלי, כבשתם את יער טולולולו.
החייל: כן תצחק… תצחק… אבל כבשנו את יער טולולולו.
המשרת: אז בזמן שאתה כבשת את העצים ביער טולולולו, אני הייתי צריך לסבול את המלך הזה, ואת המלכה הקפריזית. ואת הנסיכה המפונקת שלהם. את שר הבגד החנפן. את ראש הממשלה ובעצם את מי לא? נראה… נראה אותך גבר מצחצח בארמון הזה נעליים. הם הוציאו אותי מדעתי! תאמין לי חבל התלייה הרבה יותר קרוב לצווארך ליד המלך.
החייל: "ממש מפחיד". אני ראיתי חברים שלי נהרגים במלחמה…. בשביל מי?! בשביל מה?! אבל זה לא מה ששבר אותי. מה ששבר אותי זה הבגדים שלי. תראה איך הם נראים. איך אני יכול להילחם ככה בלי תנאים?
המשרת: רק רגע… אתה רוצה להגיד לי שאתה ברחת מהמלחמה, מהקרבות?
החייל: כן!
המשרת: בוגד!
החייל: תשמור על הפה שלך!
המשרת: בוגד!
החייל: תן לי את הבגדים שלך! ועכשיו אני חוזר למלחמה.
המשרת: הו, לא בא בחשבון.
החייל: מה קרה? מפחד על הבגדים שלך?
המשרת: אני לא אקבל מדים חדשים . אני התפטרתי.
החייל: השתגעת? להתפטר מהארמון?
המשרת: אתה לא מבין, הא? כולם בארמון הזה דפוקים על כל הראש. אידיוטים!
החייל: אפילו המלך?
המשרת: במיוחד המלך!
החייל: מאיפה אתה יודע?
המשרת: מה זה מאיפה אני יודע?! אני מכיר אותו באופן אישי.
החייל: מה באמת? ראית את המלך במציאות?
המשרת: (בסרקזם) לא, "חלמתי עליו בלילה".
החייל: גם לך היו סיוטים?
המשרת: אתה קשה…. כן ראיתי אותו במציאות.
החייל: אפשר לגעת בך?
המשרת: עד כאן!
החייל: רק קצת!
המשרת: בשביל לגעת בתהילה אתה צריך לשלם.
החייל: (חוזר לעמדת סייף) תביא לי את הכסף ואחר כך אני אשלם לך.
המשרת: אבל אין לי כסף.
החייל: אין לי מזל בחיים. הכל בגלל ההורים שלי.
המשרת: הכל בגלל ההורים שלי.
שניהם: הם שכחו להזמין את לוזוכרימותי למסיבת יום ההולדת שלי.
שניהם: גם אצלך?
שניהם: הי שנינו מדברים ביחד. (מתגלגלים מצחוק).
החייל: אז מה נעשה בלי כסף?
המשרת: יש לי רעיון אדיר! (לוחש לו באוזן).
החייל: השתגעת? הוא לא יקנה את זה בחיים.
המשרת: מתערבים?
החייל: על מה בדיוק? אין לי כסף.
המשרת: אה….
החייל: תראה איך אנחנו נראים, מאיפה נשיג בגדים?
המשרת: סמוך עלי. יש לי קשרים בארמון.
החייל: בוא נתקע כף.
המשרת: איפה?
החייל: נלחץ ידיים.
המשרת: אה…
החייל: לדרך!
עליכם להזדהות בעזרת שם המשתמש והסיסמה שלכם, או לפתוח חשבון משתמש וליצור קשר עם בעל האתר