המחזה נכתב במיוחד עבור סדנת הקיץ של ארבעים בני נוער שוחרי תיאטרון, בתיאטרון באר שבע, ועלה לראשונה ביולי 2013 בבימויי. בשל ריבוי המשתתפים הוחלט כי את הנסיך הקטן יגלמו שחקנים שונים וכך התחדד המסר שהנסיך הקטן הוא בעצם הילד הפנימי, הנאיבי, הנמצא עמוק בכל אחד מאתנו ובזיכרון ילדותנו. בזמן כתיבת המחזה הסתלק מעמנו באופן מפתיע הבמאי והיוצר המופלא יאקי מחרז, שהיה גם המנהל האמנותי ב"תיאטרון ארנה פורת לילדים ולנוער". יאקי התייחס לכל ילד וילדה, נער ונערה, בכל הרצינות והכבוד הראויים להם והעלה רפרטואר של הצגות ילדים ונוער מהאיכותיות והיפות שנראו בארץ.
"רגע הנסיך ניצב ללא תזוזה. הוא לא צעק. הוא נפל חרש כמו שנופל אילן. וקול הנפילה לא נשמע בגלל החול הרך."
מחזה זה מוקדש לזכרו.
תודות חמות
להילה פז והילה ישעיהו מהמחלקה החינוכית של תיאטרון באר שבע על ההפקה
למאיה פרג'י, וזהר מידן על העזרה
לנגה לי מרמרי על הכוריאוגרפיה
לאהובה ארז על התלבושות
לצוות תיאטרון באר שבע ו וצוות בית הספר למשחק
הדמויות
אנטואן דה סנט אכזופרי – הסופר והטייס
אנטואן דה סנט אכזופרי – הילד
הד (מספר שחקנים)
נחש
אימא של אנטואן
ידיד של אמו
הנסיך הקטן
פרנסואה
מארי
מאדאם פומפה דור
גברת פלוצרייך
גברת ווינדי
מיס נוד
בתה
מנחה
אסטרונום טורקי
השושנה
המלכה
הרברבנית
השיכור
אשת העסקים 1
אשת עסקים 2
מדליקת הפנסים
גיאוגרף
נחש
חמישה שושנים
שועל
חלק מהדמויות הומרו לתפקידי נשים עקב המחסור האופייני במחזות לתפקידי נשים.
גם דמות איש העסקים חולקה לשתי נשים.
בכל העלאה של המחזה אפשר כמובן להחזיר את המצב לקדמותו כפי שהוא בסיפור המקורי.
מתוך המחזה
תמונה עשרים וארבע – הנסיך והשושנים
נסיך: שלום.
שושנים: שלום.
נסיך: (נדהם) מי אתן?
שושנה 1: אני שושנה
שושנה 2: גם אני שושנה
שושנה 3: גם אני שושנה.
שושנה 4: גם אני.
שושנה 5: גם אני.
נסיך: (אומלל מאוד) אה.. השושנה שלי סיפרה לי שהיא אחת ויחידה בעולם.
שושנה 1: אז היא ספרה.
שושנה 2: מה אפשר לצפות משושנה?
שושנה 3: כל שושנה חושבת שהיא מיוחדת במינה.
שושנה 4: נו מה לעשות שאני מיוחדת.
שושנה 5: את מיוחדת? אני מיוחדת.
שושנה 1: לא. כאילו לא נסחפתם… הצוף עלה לכם לראש.
שושנה 2: עם כזה צוף הייתי מסתירה את הפרצוף
שושנה 3: זו אמירה ח – צופ -ה!
שושנה 4: עוד מילה אחת ואני שולפת חוחים.
שושנה 5: וואו איזה פחד.
שושנה 4: (שולפת ציפורניים) תיזהרי.
שושנה 1: שומו שושניים. איזו זוועה מתי עשית מניקור?
שושנה 2: אני הייתי חושבת פעמיים לפני שהייתי שולפת חוחים כאלה. לא שושנה?
שושנה 3: תמיד אמרתי שצריך "לשייף" פעמיים…
שושנה 4: זהו אני הולכת לשנות לך את הכותרת.
שושנה 5: הצילו!
שושנה 1: תעזבי אותה.
שושנה 2: אם את לא מרגיעה עכשיו אני מכניסה לך את החוח בחך.
שושנה 4: אז שתשמור על "לוע הארי" שלה.
שושנה 3: תראו לפחות יצא מזה משהו טוב. אנחנו כולנו אדומות יותר מרב כעס.
שושנה 4: וואי. נכון.
שושנה 2: נכון.
שושנה 1: רק שושנה יצאה קצת חיוורת מרב פחד.
שושנה 5: באמת?… יו… לא נורא. תיכף אני אסמיק מבושה…
השושנים רבות ביניהן.
הנסיך: יש כאן חמשת אלפים שושנים. אילו השושנה שלי הייתה רואה אותן. היא הייתה משתעלת ומעמידה פנים שהיא עומדת למות. כדי לא להיראות מגוחכת בעיניי. ואז
הייתי צריך להעמיד פנים שאני דואג לשלומה, שאם לא כן הייתה מתה באמת כדי להשפיל גם את כבודי… חשבתי שזכיתי ב פרח יחיד סגולה! אבל יש לי רק שושנה מצויה. היא ושלושת הרי הגעש שלי שמגיעים לי עד הברכיים- זה לא עושה אותי לנסיך גדול במיוחד… (שוכב על העשב ובוכה).