או בשמו המלא ""בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה"
מחזמר רב משתתפים על פי סיפורו של נחום גוטמן. עלה בבימוי אמיר לביא בבית ספר צהלה במאי 2010 במלאת 25 שנה למותו של נחום גוטמן ובסדנת הקיץ של "ילדים שוחרי תאטרון" בתאטרון באר שבע ביולי 2013. המחזמר שזור במיטב היצירות המוסיקליות האפריקאיות.
על הספר
נחום גוטמן נסע בשנת 1935 לדרום אפריקה כדי לצייר את דיוקנו של ראש ממשלת דרום אפריקה, יאן כריסטיאן סמאטס. לאחר שסיים את משימתו, טייל בארץ וערך שם מסע ספארי בפארק קרוגר. לבקשת עורך דבר לילדים, יצחק יציב, שיגר גוטמן מדרום אפריקה מכתבים מאויירים אשר פורסמו בהמשכים. המכתבים הראשונים היו איור מלווה במעט טקסט-הסבר, ועם הזמן הלכו הטקסטים המלווים את האיורים והתארכו ולבסוף כתב גוטמן סיפור מסע הרפתקאות פרי דמיונו ששולב בחוויותיו.
הספר כולל שלוש עלילות:
א. אֶל אַפְרִיקָה! – חלק זה מספר על מסעו של גוטמן באונייה מחיפה, דרך נאפולי ודקר לכף התקווה הטובה. בדרכו הוא מתאר את הר הגעש וזוב, חציית קו המשווה והר השולחן. המשך חלק זה עשיר בתיאורי חיות כתובים ומאויירים. גוטמן מתאר מסעות ציד להעברת חיות לגן חיות, שיטוט בין קופים ותיאור ארוך של לילה בג'ונגל.
ב. אוֹצָר לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה – חלק זה הוא סיפור הרפתקאות אודות מסע שנערך בעקבות אוצר אגדי של מלך הזולו לובנגולו (השם מושפע משמו של מלך אמיתי בדרום אפריקה – לובנגולה, Lobengula מלך שבט הנדבלה) נאמר שהוא אבי עם המטבולו, שם עם קרוב לזולו, המאטאבולה. חלק זה שונה משאר חלקי הספר ורובו מסופר כביכול מפיו של מתיישב בורי בשם מר וויליאמס.
ג. אַחַר מַעֲשֵׂה הָאוֹצָר – סיפור החזרה לארץ ישראל דרך מזרח אפריקה.
לאחר שחזר גוטמן נערכו המכתבים ופורסמו בספר. היה זה ספרו הראשון של גוטמן כמחבר (ולא רק כמאייר) והוא זכה להצלחה מיידית.
המחזמר מתמקד בעיקר בעלילת האוצר של לובנגולו. והוא מלווה בהערות והארות.
מתוך המחזמר
נחום גוטמן: בקרוגר פארק הכרתי שם את הצייד האמריקני המפורסם אשר עבר ברגל את כל אפריקה וכן את ידידי האנגלי.
הידיד האנגלי: למה אתה לא לוקח אתך רובה?
הצייד: אני לא בא כרוצח אל החיות שברא אלוהים. כשאני יוצא לציד אני לוקח אתי רק חץ וקשת. הם טובים מן הרובה. אני אינני הורג. להרוג חיות – אין זו גבורה. בימינו, אדם מסכן את נפשו בשביל לצלם אותן. זוהי גבורה וגם מעשה טוב. (שולף את המצלמה הקופים חוזרים ומצטלמים בכל מיני פוזות) כל מי שרואה את הצילומים, נהנה מיפי החיות, כשהן חיות ממש. ומה יופי בפגרים מתים?
הידיד האנגלי: העיקר לא היופי כי אם התועלת. אני מחפש עורות, פרוות.
הקופים: לך חפש מי שינענע אותך!
הצייד: "תועלת"! אתה מתרכז ב"תועלת" ולא רואה כמה יפה העולם.
הקופים: הוא צודק!
נחום גוטמן: טוב ויפה. אני מעדיף רובה. לא להרוג חס וחלילה אלא להגן על עצמי. וגם אקח אתי את מחברת הציורים שלי כדי לצייר את הארץ הזו המלאה הוד.
הצייד: הוד? הוד? אבל בארץ זו יש מה שהוא עוד! אוצרות זהב בבטן האדמה!
חבורת הקופים: (משתוללים מכעס) אל תקשיב לו.
נחום גוטמן: בבטן האדמה? לא בערוצי הנחלים?
הצייד: אדוני הצעיר, איש תל אביב! עבור עברו הזמנים ההם עת גושי זהב וגרעיני היהלומים היו מתגלגלים באפריקה בערוצי הנחלים. בזמננו צריך להעמיק ולחפור את הזהב והיהלומים מבטן האדמה. אפריקה של היום היא ארץ המכרות, מכרות זהב! גם לי יש ציור! שים לב! זוהי מפה! מפה סודית!
נחום גוטמן: מפה סודית?
הידיד האנגלי: זו מפת האוצר של לובנגולו מלך זולו.
נחום: לובנגולו מלך זולו?
חבורת הקופים: לובנגולו מהבולו
הצייד: אכן לובנגולו מלך זולו. המפה שייכת למיסטר וילאמס.
נחום: מי זה מיסטר וילאמס?
הצייד: מיסטר וילאמס הוא היה אחד האנשים הלבנים החשובים ביותר בדרום אפריקה. גבור גדול הכושים קראו לו "חתת-האריות" כי שבעים ושלושה אריות הפילה ידו. הכושים היו מפחדים מפניו וגם מכבדים אותו מאד. בהקשה בתופים שלהם הנקראים טם-טם היו מודיעים לכל רחבי אפריקה על פעולותיו ומסעותיו של "חתת האריות".
חתת האריות
מילים: אמיר לביא
("הלוחם") מתוך המחזמר "איפי טומבי"[1]
קישור ליוטיוב הלוחם – איפי טומבי
הוסה הוסה הוס
הוסה הוסה הוס
חתת האריות הוא שם דבר
אמיץ, לא מפחד משום דבר
שבעים ומשהו אריות הפיל
אומרים שהוא הכניע איזה פיל
עשה הרבה. עשה
דבר מעט
הוא חי לבדו בהר.
גם במדבר
ובימות גשמים, ובטלה
היה הוא שר שירים
במקהלה.
הוסה הוסה הוס
הוסה הוסה הוס
חתת האריות היה נלחם – נלחם
בשודדים אשר ארבו לתם – לתם
למד את הסודות של אפריקה
כיצד יש לרפא כל נכישה
למד את כל אחיו
הלבנים
כיצד יש להתמודד
עם נחשים
ועם עקיצות צצה
ומחלות כמו דבר אדום
וגם עם הכשות
פזמון: הוסה הוס הוס
הוסה הוס הוס
חתת האריות
זה מיסטר וילאמס.
[1] איפי טומבי (מוכר גם בשם Ipi N'tombi, שניהם ביטויים משובשים של שפת הזולו iphi ntombi, או "איפה הילדה?"), הוא מחזמר משנת 1974 מאת הסופרות הדרום אפריקאיות ברטה עגנוס גודפרי ובתה גייל לקייר, המספרות את הסיפור של צעיר שחור שעוזב את כפרו ואשתו הצעירה לעבוד במכרות של יוהנסבורג. המופע, שנקרא במקור "הלוחם", משתמש במגוון סגנונות מוסיקליים של ילידים דרום אפריקאים. המחזמר נחל הצלחה עולמית בשנות השבעים של המאה העשרים. (ויקיפדיה)
עליכם להזדהות בעזרת שם המשתמש והסיסמה שלכם, או לפתוח חשבון משתמש וליצור קשר עם בעל האתר
