לב שבור לרסיסים

"זה לא מוכר" – אמר לי איש השיווק. אתה רוצה שישימו לב אליך? ספר על איזו טרגדיה קטנה. על אהבה נכזבת. על דם, דמעות ויזע. ואני – ייקחני השד –  זה זמן רב שאוחזת בי עליצות בלתי מובנת. אבל לא יכולתי לשאת יותר את ההתעלמות והחלטתי לשעות לעצתו. בצער רב וביגון קודר אחזתי את לבי  … קראו עוד

עולם חדש

"אנו עצמנו יצירות. נועדנו להמשיך את היצירה בכך שניצור בעצמנו" (ג'וליה קמרון – "דרך האמן") אתמול בערב ירד אלי מלאך והציע לי הצעה שקשה לסרב לה. הוא אמר לי: "אני נותן לך הצעה חד פעמית לחזור לגן עדן". "כבר עכשיו???"  – נבהלתי – "יומי הגיע?" "לא, לא" תנוח דעתך – "אתה לא חייב זה פשוט  … קראו עוד

התוכי יוסוף

והימים ימי השקט שלפני הסערה הקרויה בפי כל "אינתיפאדת אל אקצא".  אמנם בער בי הרצון זמן רב לפני פרוץ השד מבקבוק התבערה, אבל יודעים אתם… דוחים ודוחים. ומעשה שהיה כך היה. חשקתי בתוכי מדבר. אכן כן! תוכי מדבר. מאסתי בחתולים נצלנים. בפודלים חנפנים. רציתי חיה שתדבר אלי שאוכל להבין אותה והיא אותי. רציתי לשמוע קול  … קראו עוד

הגורילה

לפני שבועיים קרה לי מקרה מזעזע. אני עמדתי בתחנה ציבורית והמתנתי לאוטובוס של חברה ציבורית מסוימת שמטעמי סוביודיצה, לא אוכל לחשוף את שמה. המקסימום שאני יכול לגלות זה שהצבע של האוטובוס היה כחול. ובכן האוטובוס המיוחל הגיע כרגיל באיחור של… דקה. הוא עצר והדלת נפתחה. עד כאן הכל היה בסדר. טוב… עליתי על המדרגה הראשונה  … קראו עוד

החברים של אלכס

ערב אחד ישבנו במרפסת ביתו של שאול. הבריזה נשבה מכיוון הים. ערימה של ביסלי הייתה מונחת על השולחן. הביסלי היה בטעמים שונים: בצל, גריל, פלאפל. לא היה ברביקיו. בקורת קלה נשמעה על היעדרותו של טעם ה"ברביקיו", וביקורת קשה יותר נמתחה על העדרותה של ה"במבה" הנצחית. שאול לא ידע איפה לקבור את עצמו. דיברנו על החיים  … קראו עוד