הנסיכה הקטנה – מחזה על פי ספרה של פרנסס ברנט

על הספר

הסופרת פרנסס ברנט, הידועה גם כמחברת ספרי המופת – "סוד הגן הנעלם" ו"לורד פונטלרוי הקטן"-  הביעה את מחאתה כנגד המצב  החברתי בספר "הנסיכה הקטנה".

שרה קרו – בתו של קצין בריטי המשרת בהודו – נשלחת ללמוד בפנימייה בנות בלונדון המנוהלת ע"י מנהלת קשה ותאבת בצע. מזגה הטוב של שרה ואצילות דרכה מקנים לה את התואר "הנסיכה הקטנה". למרות התהפוכות שהיא עוברת היא לא מאבדת את טוב לבה, המאיר סביב,  גם כשהאפלה יורדת על חייה. המחברת לועגת לצביעות המעמדית והיא מעבירה זאת היטב באמצעות יחסה המשתנה והצבוע של החברה לשרה. המחזה הינו עיבוד מדויק למסופר בספר.

 

על התקופה

סוף המאה ה19, תחילת המהפכה התעשייתית. אנגליה הוויקטוריאנית היא אימפריה המושלת על חצי עולם – גם על תת היבשת הודו. חיילי צבא הוד מלכותה מחפשים אפיקי מסחר חדשים, אבל באנגליה עצמה הקיטוב החברתי והמעמדי מחריף יותר מתמיד, ולצד עושר עצום ורב, מצליחים המעמדות התחתונים להתפרנס אך בקושי. המהפכה התעשייתית מולידה עשירים חדשים וההגדרות המעמדיות של העבר הולכות ונטרפות. זוהי אנגליה של צ'רלס דיקנס. אנגליה המנצלת ילדים עניים ומעבידה אותם מעל 14 שעות ביממה. במאה ה19 כמעט מחצית ממקרי המוות היו של ילדים מתחת לגיל 10. ילדים עניים רבים סבלו מניצול ואלימות, ולא הייתה להם אפשרות ללמוד. הדרך של ילד עני לשרוד הייתה להצטרף לכנופיית רחוב ולכייס. בד בבד החלה להתפתח מודעות חברתית למצבם, ובאנגליה החלו לחוקק חוקים שמטרתם הייתה להגן על כל ילד ולהעניק לו חינוך. מגמה זו התחזקה בעצם רק במאה העשרים.

המחזה

עלילת המחזה מתרחשת בפנימייה לבנות באנגליה של סוף המאה ה 19 – בתקופה הוויקטוריאנית.

המחזה מתרחש בששה מקומות. משרדה של מיס מינצ'ן, כיתת הלימוד ( לצורך הקלה אפשר גם להחליט שמשרדה יהיה בתוך כיתת הלימוד). חדרה של שרה בחלקה האחורי המוגבה של הבמה, ההופך להיות מאוחר יותר לעליית הגג.  רצוי להפריד בין החלק האחורי לקדמי על ידי מסך שמתרומם וילון או טול שהופך שקוף כשמאירים את הבמה האחורית. החדר של מר קריספורד המתחלף עם מיקומו של המשרד. וכן סצנות רחוב היכולות להתרחש בקדמת הבמה. החלל בו מתרחשת ההצגה והאילוצים מן הסתם יקבעו את מבנה הבמה.

 

הדמויות

שרה קרו      

 קפטן קרו                אביה

מיס מינצ'ן               מנהלת הפנימיה

 אמיליה                   אחות המנהלת

 מדמואזל דיפארז'      המורה לצרפתית       (במקור מסייה/אדון)

מיס בארו                עורכת דין               (במקור עורך דין)

 ילדות הפנימיה

לאויניה

ג'סי

גרייס

ויויאן

ארמנגרד

לוטי (הילדה הקטנה בחבורה)

אליזבת

דיאנה

דייזי

ג'יין

מרי

עדנה

בקי               המשרתת

הילד העני (במקור ילדה ענייה)

האופה

גברת קרלמייקל וילדיה

ג'אנט

נורה

דונלד

מר קריספורד

ראם דאס – משרתו ההודי

 

26 במספר. רב התפקידים לבנות, במספר תפקידים אפשר להחליף בין בן לבת.

ישנה אפשרות לצמצם את מספר הבנות בהתאם לקבוצה ולחלק את המשפטים ביניהם בכל מקרה חשוב להשאיר את ארמנגרד, לוטי, גרייס, ג'יין, לאויניה, ואליזבת. מן הראוי שהילדות המגלמות את אליזבת, עדנה, ויויאן, דייזי, מרי ודיאנה ישחקו דמויות נוספות במחזה. הכל כמובן בהתאם לצורכי הקבוצה מספר המשתתפים בה ואופיה.

 

מתוך המחזה

 

עליית הגג

עליית הגג מעוצבת בניגוד לחדרה המפואר בדלות. מזרון ועליו סדין. שמיכה פשוטה. שרפרף שולחן קטן, תיבה שיש בה מספר חפצים. אח ישן וכבוי. שרה לובשת שמלת משרתת הדומה לשמלתה של בקי.

 

מיס מינצ'ן:         תעזבי את הבובה. מה פתאום הבאת את הבובה שלך לכאן?

שרה:                 לא. אני לא אעזוב אותה. היא כל מה שיש לי. אבא שלי נתן לי אותה.

מיס מינצ'ן:         מעכשיו לא יהיה לך זמן לבובות. יהיה עלייך לעבוד ולהביא תועלת. אמיליה הסבירה לך. לא?

שרה:                 כן. היא אמרה לי שאבי מת. הוא לא השאיר לי כסף ואני ענייה.

מיס מינצ'ן:         את קבצנית. אינך נסיכה עוד. המרכבה והפוני נלקחו ממך ואלה הבגדים שהולמים את מעמדך. את תצטרכי לעבוד למחייתך כמו בקי.

שרה:                 אני יכולה לעבוד? אם אני יכולה אז לא אכפת לי. מה אוכל לעשות?

מיס מינצ'ן:         כל מה שיאמרו לך. את ילדה מוכשרת בעלת תפיסה מהירה את תביאי תועלת וגם תוכלי לעזור לילדות הקטנות בצרפתית.

שרה:                 באמת? איזה יופי. אני אשמח ללמד אותם, אני מחבבת אותן והן מחבבות אותי.

מיס מינצ'ן:         אל תדברי שטויות. חוץ מזה את גם תעשי שליחויות ותעזרי במטבח. ועכשיו תתארגני לך בחדר הזה.

שרה שותקת

מיס מינצ'ן:         את לא מתכוונת להודות לי?

שרה:                 על מה?

מיס מינצ'ן:         על נדיבות לבי. על טוב לבי שאני נותנת לך בית.

שרה:                 אינך נדיבה. אינך טובת לב וזה אינו בית.

מיס מינצ'ן יוצאת בכעס. שרה מביטה בעליית הגג. קולטת את מצבה. לפתע נשמעת דפיקה בדלת.

 בקי:                  מיס… מותר לי… את מרשה לי להיכנס?

שרה:                 (מתחילה לבכות ) את רואה בקי? אמרתי לך שאנחנו שוות. שתינו ילדות. רק שתי ילדות. את רואה? אין הבדל עכשיו. אני לא נסיכה יותר.

להצגת התוכן במלואו יש צורך בחשבון משתמש פעיל באתר
עליכם להזדהות בעזרת שם המשתמש והסיסמה שלכם, או לפתוח חשבון משתמש וליצור קשר עם בעל האתר