המקום: בנק
הדמויות: גלית – פקידה
שושנה – פקידה
לקוחה
לקוחה זקנה
מנהל בנק
שודד
שתי הפקידות יושבות מאחורי דלפק. האחת שושנה. שותה כוס קפה ומדברת בטלפון, כשעל דלפקה מונח משולש שעליו רשום: "לא פנוי". גלית – הפקידה השנייה מתעסקת בציפורניה כשלפניה לקוחה המחכה שהיא תטפל בה.
השודד מאחוריה עם כובע גרב. ואחריו הלקוחה הזקנה.
שושנה: (לטלפון) אדוני יש לך עשרת אלפים שקל בבנק… בחובה… לא ,לא אל תצחיק אותי בטח שאתה במינוס… בחובה… באוברדראפט! (פונה לגלית, משועשעת).הוא חושב שהוא בפלוס. (גלית ושושנה מתפקעות מצחוק) זה בנק אדוני זה לא מפעל הפיס… כן… כן… תשמע אדוני. אני נותנת לך ארכה של חודש לסגור את המינוס ולא נאלץ לעקל לך את האישה והילדים… מה? (לגלית) זה לא מפחיד אותו.
גלית: תגידי לו שתעקלי לו את המכונית.
שושנה: אנחנו נעקל לך את המכונית. (לגלית) הוא יסגור את המינוס. (לטלפון)
אני מאד מודה לך אדוני. לשירותך תמיד. (סוגרת את הטלפון) נודניק!
גלית: (ללקוחה) שיהיה לך יום נעים.
לקוחה: אבל לא טפלת בי.
גלית: (מתעלמת) כן! (הלקוחה יוצאת בכעס).
השודד: (עובר קדימה) בוקר טוב. זה שוד!
גלית: סליחה אנ'לא מבינה.
השודד: מה את לא מבינה? זה שוד. (מוציא את כובע הגרב) שוד!!! תוציאי את כל הכסף שיש לך ומהר.
גלית: אתה מתכוון לשוד… כזה שוד ממש?
לקוחה זקנה: סליחה אני נורא ממהרת. אפשר להזדרז?
שודד: (לזקנה) תשתקי!
הזקנה: (חובטת בו בתיקה) ככה לא מדברים אל גברת. דגנרט! (פונה אליה עם האקדח) מה זה פורים?
גלית: (בהתלהבות) מה אתך גברת, את לא מבינה? זה שוד! שושנה יש לנו שודד בסניף.
שודד: תהיי בשקט!
שושנה: אני לא מאמינה.
גלית: גם אני.
(הזקנה מבינה שהוא שודד ומתחילה לצרוח)
שודד: (לזקנה) תשתקי! (הזקנה משתתקת)
שושנה: אז מה סוף סוף נזכרת להגיע אלינו?
גלית: אתה לא בסדר. כבר היית בכל הסניפים בסביבה ורק אצלנו לא!
שושנה: על כולם כבר כתבו בעיתונים ורק עלינו לא.
גלית: אתה ממש לא בסדר.
שודד: סליחה אני באמת מתנצל. רק תנו לי את הכסף! ואני אלך.
שושנה: בשום פנים ואופן לא! גלית לכי לקרוא למנהל!
שודד: תישארי כאן!
הזקנה: אני אלך לקרוא…
שודד: תשתקי! ( לשושנה) תני לי את הכסף עכשיו ואני הולך בלי לעשות בעיות.
שושנה: אתה לא הולך לשום מקום. גלית תכיני לו קפה!
גלי: (לזקנה) תעשי לי טובה. תעשי לו קפה. המטבח שם בפינה. (הזקנה יוצאת לעבר המטבח).
המנהל: (נכנס) אני לא מאמין. סוף סוף. שודד. מה מביא אותך אלינו? אתה לא בסדר היית צריך להגיע אלינו מזמן. כבר לקחת את הכסף מהפקידה שלנו? נכון שהיא חביבה?
שודד: לא. היא עוד לא נתנה לי.
מנהל: (לגלית) השירות שלך בזמן האחרון מתחת לכל ביקורת. הצעתן לו קפה?
שודד: לא תודה באמת לא צריך.
מנהל: הו לא. אתה מעליב אותנו. ממילא יש עוד עשר דקות עד שהכספת הראשית תיפתח. אין לך לאן למהר. נו מה עם הקפה?
שושנה: (לגלית) נו מה עם הקפה?
גלית: (לזקנה) נו מה עם הקפה?
הזקנה מגיעה רועדת עם ספל כוס קפה על גבי צלוחית וכפית שרועדים גם כן.
המנהל: (מושיב את השודד. שתיקה. השודד שותה מעט) נו! אז איך האישה והילדים?
שודד: רווק.
הזקנה: פושטק! ידעתי.
שושנה גלית והמנהל: תשתקי!
גלית: מה אתה מתכוון לעשות בכסף?
מנהל: אתה יודע שאתה צריך להשקיע אותו כמו שצריך?
שושנה: אולי תפתח אצלנו חשבון?
שודד: יש לי כבר בבנק אחר.
מנהל: א'. לא יפה. ב'. לא יזיק לך חשבון נוסף!
שודד: תשמעו באמת לא נעים לי. אבל אני חייב לזוז, אני ממהר.
שושנה: אתה לא זז לשום מקום.
מנהל: גלית תפתחי לו חשבון.
גלית: (מסתכלת על השודד במאור פנים) בעונג!
(הזקנה מנסה לחמוק בשקט. כולם עוקבים אחריה במבטם.)
מנהל: לאיפה את חושבת שאת הולכת?
הזקנה: אני… אני מאד צריכה… לא נעים לי להגיד.
מנהל: את מתכוונת ללכת לטלפן למשטרה נכון?
הזקנה: לא, לא, לא מה פתאום?
מנהל: שלא תעזי לשקר לי!
שודד: גם הקפה שהיא עשתה לא מי יודע מה.
הזקנה: (מאבדת את סבלנותה) חבורת דגנרטים… זהו… אני לא מוכנה יותר… פושטקים! כולכם. אני אתלונן במשטרה. אני אראה לכם מה זה… הלוואה אני מבקשת ולא נותנים לי. אני שונאת אתכם… אני שונאת אתכם! הצילו! הצילו! אנשים טובים הצילו!!!
(המנהל נוטל את האקדח מהשודד ויורה בה).
השודד: (מבועת) טוב… תודה על הקפה. אני צריך ללכת.
מנהל: חכה עוד לא קיבלת את הכסף.
שודד: זה בסדר, מספיק מה שיש בדלפק.
שושנה: אני לא מאמינה. הוא רוצה לברוח.
גלית: (נדהמת) מה? אחרי כל מה שעשינו בשבילך?
מנהל: זה לא מספיק לך, נכון?! אני מעביר את כל הכסף שיש בכספת לחשבון הבנק הפרטי שלך. אבל זה לא מרשים אותך. אתה מוכן ללכת ככה בלי כלום.
שושנה: בשביל מה באת? מה אתה עושה לנו טובות?
גלית: מה אתה חושב שחסר לנו כסף? אתה מאכזב אותי.
מנהל: תסתלק מפה לפני שאני קורא למשטרה. חוצפן! (מצביע על גווית הזקנה) וקח את הדבר הזה אתך.
שודד: אני באמת מצטער. לא התכוונתי לפגוע.
מנהל: כן… אתם אף פעם לא מתכוונים לפגוע תמימים שכמותכם. לך מפה ואני לא רוצה לראות יותר את הפרצוף שלך בסניף שלי.
שושנה וגלית: (פורצות בבכי): אתה לא שודד! אתה קאקאמייקע![1]
השודד: (למנהל) אפשר לקבל את האקדח?
מנהל: (בועט בו. השודד הולך) "נו מה אתן אומרות? ועוד אומרים שהבנקים שודדים את המדינה."
מערכון שוד הבנק שאב את השראתו מהפרשה המפורסמת של שודד הבנקים ה"אופנובנק" רוני לייבוביץ' שהיה לאחד השודדים האהודים במדינה לאחר שהיה שודד בנקים בלי לפגוע באף אדם. הוא נתפס עלי ידי הציבור בזמנו מעין רובין הוד מודרני עד שנתפס על ידי המשטרה וריצה את עונשו. הוא עלה לראשונה במופע סיום של שכבה ט' בבית ספר בגין בנס ציונה ביוני 1997. המערכון מוקדש לזכרה של דגנית קורסקי ז"ל שגילמה את הזקנה במערכון וסחטה תשואות על משחקה.
[1] הביטוי מאידיש "חסר ערך" "לא שווה דבר".