אישה נכנסת לבמה רואה מצית המונח על כיסא מנסה להתעלם ממנו אבל חוזרת חזרה מתיישבת לידו.
"תשמע אני יודעת שלא נפגשנו בזמן האחרון. אני יודעת שבטח שאלת את עצמך לאן נעלמתי. אני יודעת שנתתי גז ונעלמתי. מה אני אגיד לך? קשה לי עם פרידות. זה היה ברור לך שזה הולך להיגמר.
תבין. אתה באמת הדלקת אותי. מהרגע הראשון. כל כך הדלקת אותי שהייתי צריכה לכבות את אש הלהבה בינינו. ידעתי שאני עלולה להישרף מאהבתי אליך. אני לא יכולה לשכוח את החם שנתת לי. את ההרפתקאות המשותפות שלנו. תמיד אמרתי עליך: "כמה קטן, ככה גדול".אני לא אשכח איך שרפת יער שלם בשבילי. רק בשבילי. האהבה שלך התרוממה אל על ואני הייתי מאושרת. הייתי מסופקת עד כאב. וקראת לי: "פירומנית גדולה שלי". איפה לא היינו, ביערות הכרמל, ויער בן שמן, ויער חולדה, זוכר שהאש בינינו חצתה גבולות? זה התחיל בשטח הישראלי של הרמה ותוך שניות זה עבר לסורים. וזה עוד אחרי הקמפינג המשותף כשעשיתי חביתה על בת דודתך הגדולה הגזייה. זוכר איך קנאתי כשהדלקת אותה? אבל סלחתי לך בגלל שטיגנת לי את הביצים. והג'וינטים? אחח… הג'וינטים עשית אותי מסטולה מהתחת. אבל סיגריות פר זה מגעיל אותי זה לא היה לעניין. סתם פגע לי בבריאות. וזה גם גמר אותך. זוכר איך יום אחד אחרי שדגנית העליבה אותי וקראה לי מכוערת. זוכר איך שרפת לה את השערות? אמרת לי עכשיו נראה מי מכוערת באמת…
אבל אתה השתוללת. לא היו לך גבולות ואני הזהרתי אותך: "מתוק! במידה כי אם לא – אתה תתנדף מפה ולא נהיה חברים יותר". אבל אתה לא שמעת לי. וזהו. נגמר הגז. וזה נגמר.
(מתגוננת) אני לא חייבת למלא אותך. אני הזהרתי אותך מראש. אין לי אנרגיות מיותרות להשקיע ביחסים שלנו. היית צריך לשמור על עצמך. סליחה? אתה אומר לי לתת לך גז ולעוף? אתה צריך להתבייש. היחס הזה פשוט לא מגיע לי. לא! אני לא סולחת! אני נעלבתי! זה ממש לא לעניין איך שאתה מדבר.
אתה יודע מה. אם כבר נפגשנו אני חייבת להגיד לך את האמת. אני רוצה שתכיר (מוציאה מצית) זה החבר החדש שלי. נכון שהוא יפה? הוא יותר יקר והוא מחזיק הרבה יותר מעמד. אני שרופה עליו. אז כשאתה אומר לי לתת גז אז תדע לך שיש עוד אלף כמוך. ואפילו הרבה יותר טובים. ועכשיו תסלח לי אנחנו יוצאים לסוף שבוע בנחל בצת. אל תדאג לי אנחנו נשרוף את הזמן יופי, יופי.
על פי רעיון של עדן ריפה