ארכיון בית ספר - אמיר לביא

המשפחה הסיציליאנית

הדמויות

דון קורליאונה – אב המשפחה

רוזה – אשתו

סבא גרנדו – סב המשפחה, אבא של דון קורליאונה

דודה סופיה – אחותו של דון קורליאונה

הבנים – לואיג'י, רוברטו, פפינו ופדריקו – "הכבשה השחורה" במשפחה.

הבנות – קלרה, לוצ'יה, בטינה.

המורה בלה

משפחת מאפיונרים מסיציליה מסבה לשולחן.

דון קורליאונה: אח.. יה רוזה יפה הפסטה?

רוזה: מיד דון קורליאונה, מאמא מיה אין לו סבלנות, מומנטו מומנטו. קלרה תביאי את הרטבים.

קלרה: מיד מאמא, לואיג'י אולי תקום ותעזור לי?

לואיג'י: מה קרה לבטינה? היא לא יכולה לעזור?

לוצ'יה: בטינה כבר בחדר שעה ולא מפסיקה לבכות!

לואיג'י: כל הזמן בוכה אפילו כשהיא נולדה היא בכתה. מה קרה הפעם?

פפינו: היא קבלה 99 במבחן בהיסטוריה.

רוזה: אח… מאמא מיה איפה נעלמה נקודה?

רוברטו: איך זה יכול להיות היא תמיד הוציאה 100 במבחנים, זה בטח בגלל חבר החדש שלה אנטוניו.

רוזה (מכה בו בראש): אח… מאמא מיה.

דון קורליאונה: לבטינה יש חבר חדש? למה אני לא יודע על זה?

רוזה: כל דבר אתה צריך לדעת? (לפדריקו) את החבר הקודם שלה תלית מהרגליים במשך יום שלם.

דון קורליאונה: הוא במילא היה הפוך רציתי לסדר לו ת'ראש.

סבא גרנדו: (מדבר בצרידות איטלקית אופיינית) תשעים ותשע… תשעים ותשע. בושה למשפחה! אמרתי לך דון קורליאונה הבנות צריכות להישאר בבית ולבשל פסטה, אבל אשתך מתעקשת ורוצה לתת חינוך לילדות. עד עכשיו חשבתי שרק פדריקו אידיוט, עכשיו אני גם יודע שהנכדות שלי הן כישלון מוחלט!

רוזה: הרוטב לא נופל רחוק מהפסטה. לא התחתנתי עם הבן שלך בגלל שהוא חכם.

לואיג'י: כן מאמא. התחתנת עם אבא בגלל הפפלינוס. (=כסף)

דודה סופיה: איך אתה מדבר לאימא שלך?

רוזה: אני התחתנתי עם הפאפא שלך כי הוא גבר ולא כמוך מפחד מהצל של עצמו.

דון: אני רוצה שבמשפחת קורליאונה כולם יגיעו לאוניברסיטה. אני לא צריך מאפיונרים מטומטמים. (פונה לפדריקו). אתה מקרה אבוד.

פדריקו: נמאס לי להיות הכבשה השחורה של המשפחה.

דון: שב ותעשה מההה….

רוזה: אבא שלכם עובד קשה כדי שתלכו לבית הספר טוב ביותר בסיציליה.

דודה סופיה: אתם יודעים כמה אנשים הוא הרג בשביל זה?

סבא גרנדו: סופיה, סופיה במאפיה לא הורגים אף אחד. כולם מתים מוות טבעי… בגיל צעיר.

דון קורליאונה: אני מוציא עליכם הרבה כסף כדי שתלכו לבית הספר הטוב ביותר במדינה בית ספר "אל סטודנטו פרפקטו".[1]

קלרה: אבל אבא את הרואה שאנחנו הבאנו עד היום רק ציונים של מאה בכל המקצועות חוץ מפדריקו.

פדריקו: נמאס לי להיות הכבשה השחורה בבית הזה.

רוזה: שב ותעשה מההה…

דון קורלאונה: קלרה לכי ותקראי לבטינה שתבוא לאכול ושתנגב את העיניים טוב טוב, שלא יפלו לה דמעות על הפסטה. אין כמו הפסטה של אימא שלך.

לואיג'י: המורה למתימטיקה אומרת שאני הטוב ביותר בבית הספר.

פפינו: לא נכון היא אומרת את זה עלי אני רואה את עצמי המועמד הטבעי לנהל את ספר החשבונות של המאפיה כשאהיה גדול.

לואיג'י: אנחנו עוד נראה.

פפינו: אתה מאיים עלי?

רוברטו: אם אתם לא תירגעו אני אתעצבן.

לוצ'יה: אם אתם לא תפסיקו את ההתנהגות הזו עכשיו אני נשבעת לכם שאני אזרוק את הפסטה לזבל.

(כולם בהלם… נרגעים)

רוזה: את שלא תעיזי להתייחס לפסטה שלי ככה. הפסטה שלי קדושה!

לוצ'יה: סליחה אימא אני לא התכוונתי.

(מגיעה בטינה)

דון קורליאנה: בטינה.

בטינה: כן פאפא!

דון קורליאונה: איך זה שקיבלת רק 99 במבחן בהיסטוריה?

סבא גרנדו: בושה וחרפה.

דון קורליאונה: הו כריסטוס. אתה מוכן לשתוק? נקודה שנעלמה תמיד אפשר למצוא. דברי בטינה.

בטינה: המורה אמרה ששכחתי לרשום ב' בְּגָרִיבַּלְדִי המנהיג הלאומי של איטליה.

פדריקו: את רוצה להגיד לי שבמקום גריבלדי את כתבת גרילדי?

רוזה: אה… מאמא מיה!!!

דודה סופיה: לכתוב גריבלדי בלי ב' זה כמו פסטה בלי רוטב, זה כמו סקיפר בולוניה בלי הגביע , זה כמו רומא בלי הותיקן, זה כמו איטליה בלי סיציליה זה כמו…

סבא גרנדו: זה כמו את בלי הראש שלך… כמה את מדברת.

דפיקות בדלת

הבנים קמים מהשולחן שולפים אקדחים.

רוברטו: מה זה? מי מגיע באמצע הסיאסטה ועוד באמצע ארוחת הפסטה.

רוזה: לוצ'יה תלכי לפתוח את הדלת.

רון קורליאונה: לא! פדריקו תיגש אתה.

פדריקו: למה אני? נמאס לי להיות הכבשה השחורה של המשפחה.

דון קורליאנה: תפתח את הדלת ותעשה מההה….

פדריקו יוצא לפתוח את הדלת אנו שומעים את פדריקו פועה.

פדריקו: מההה…

מחנכת: שלום פדריקו.

הבנים שומעים את הקול ומסתירים את האקדחים

פדריקו: מההה….

מחנכת: מה קרה נתפס לך הפה? בונז'ורנו משפחת קורליאונה.

כל הילדים בפחד: המורה בלה!!!

בלה: סי!

רוזה: הו סניורה בלה, סניורה בלה. איזה כבוד גדול, הגעת בדיוק לפסטה. מה מביא ואתך אלינו מבית הספר לביתנו הקט והצנוע.

לואיגי: (כבדרך אגב) המשתרע על פני 20 דונם ובעל חמש קומות.

המורה: כבוד גדול לי סניורה רוזה ודון קורליאונה. כבוד גדול. אבל הנסיבות לצערי פחות מכובדות.

דודה סופיה: מה קרה?

המורה: אני חוששת שההישגים של הילדים שלכם בבית הספר מאד בעיתיים. מולטו דפיקולטה.

דון קורליאונה: המורה בלה אין לי ספק שבטינה תמצא את הנקודה שנעלמה לה. 99 במבחן בהיסטוריה זה איום! אבל זה לא עד כדי כך נורא.

המורה: לצערי סניור קורליאונה היא לא איבדה נקודה אחת. היא אבדה הרבה נקודות, אבל היא אף פעם לא התרגשה מזה.

רוברטו: ידעתי שהיא בוכה בגלל אנטוניו. שקרנית!

דון: סילנסיו, רוברטו! שב!

המורה: אני מצטערת להגיד לכם שהבנות של משפחת קורליאונה אינן יכולות להמשיך ללמוד בבית הספר "אל סטודנטו פרפקטו".

פפינו: מה זה? מורה בבית ספר מאיימת על משפחת קורליאונה?

דון קורליאונה: ילדים להירגע. תסלחי להם סניורה בלה הם עוד קטנים וחמומי מוח. אם טרחת להגיע עד אלינו סימן שהמצב חמור.

סבא גרנדו: אמרתי לך שחבל לשלוח את הבנות לבית הספר. טוב שאפשר לסמוך על הבנים שלנו.

המורה: דון גרנדו אני מצטערת להודיע לך שהבנים מזמן לא מגיעים לבית הספר.

הבנים שולפים אקדחים.

רוזה: אם אתם לא תורידו את האקדחים מייד אני נשבעת לכם שאני זורקת את הפסטה אפילו שהיא קדושה. תמשיכי סניורה בלה ושלא תעיזו לקטוע אותה. עוד לא הצענו לך לשבת. שבי בבקשה וספרי לנו איך קרה האסון הנורא?

המורה בלה: אתם יודעים שבטינה נזרקה מבית הספר כי זו הפעם העשרים שהיא מגיעה עם כתפיות ומכנסיים קצרים וחולצות בטן קצרות כך שהפופיק שלה בולט בכל סיציליה. כך גם מתנהגות לוצ'יה וקלרה. הם חושבות שאם הם בנות למאפיה אף אחד משלטונות בית הספר לא יעשה להן דבר. כל מה שהן חושבות זה בנים ולא לימודים.

רוזה: סופיה סופיה תביאי לי מים.

דודה סופיה: מאמא מיה בדור שלנו זה לא היה.

דון קורליאונה: לוצ'יה, קלרה, בטינה. זה נכון מה שהמורה אומרת?

לו'ציה קלרה ובטינה: סי!

דון קורליאונה: מופקרות!

לואיג'י: אני אהרוג את האנטוניו הזה. הכל בגלל החבר שלה.

בטינה: שלא תעיז לגעת באנטוניו כי אני אפרק אותך. אתה יודע פאפא שהוא פתח משרד בשירותים של בית הספר?

דון קורליאונה: משרד בשירותים?

לואיג'י: בטינה תסתמי את הפה שלך.

בטינה: אני לא אסתום!

דון קורליאונה: משרד בשירותים? זה מריח לא טוב. משפחת קורליאונה פותחת משרדים בשירותים? במקום לגלגל כספים אתה מגלגל לי ניירות טואלט? כמה פקידות אתה מחזיק בשביל זה? הא? עוף מהעיניים שלי ושאני לא אראה אותך יותר!

לואיג'י: פאפא לא!

דון: לך לחדר!!!

המורה: אף מורה לא העיזה להגיד לכם את האמת. הם זורקים דפים על המורות והמורים. מבריזים לים. צר לי להגיד לכם, אבל ילדי משפחת קורליאונה חסרי השכלה ומטומטמים.

רוזה מתעלפת

קלרה: מאמא מאמא תתעוררי.

פפינו: אימא אל תמותי לנו.

רוזה: אני רואה שחור בעיניים.

סבא גרנדו: נו אם את עוצמת אותן למה שלא תראי שחור?

דון קורליאונה: עכשיו תגידו לי, אילו תירוצים אתם ממציאים למורה כדי לא להגיע לבית הספר, או לצאת משעורים?

לוצ'יה: בד"כ אנחנו מבקשים לצאת מהכיתה כי החברה בוכה אבל היא לא באמת בוכה.

דון קורליאונה: אצלי תבכו באמת.

רוברטו: אני סיפרתי למורה שגנבו לי את האופניים.

המורה: לי זה היה ברור שזה שקר כי כל המאפיונרים באים עם מכוניות לבית הספר, למרות שאין להם רישיון.

דון קורליאונה: (לרוברטו) כמה נמוך אתה יכול לרדת? אופניים? ומה אתך פפינו איזה תירוץ היה לך?

פפינו: אמרתי שהייתה לי עצירות ובגלל זה לא יכולתי לצאת מהבית.

דון קורליאונה: אתה עוד תשלשל אצלי. גרציה סניורה בלה. אני מודה לך שהערת את עיניי. עכשיו אני יודע שלא רק פדריקו פרזיט אלא גם ילדיי. כל ילדיי.

המורה: סליחה אני חייבת לציין שיש נקודת אור בשפחת קורליאונה.

רוזה: מה?

המורה: פדריקו מאד השתפר בלימודים ואני הבאתי את המבחן האחרון שלו במתמטיקה. בבקשה פדריקו.

פדריקו: (ניגש בפחד ונוטל את המבחן) מההה… מהה… מאה.

המורה: פדריקו הוציא מאה במבחן. הוא היחיד שמתמיד ומגיע לשיעורים.

דודה סופיה: נס! נס! … אני לא מאמינה סנטה מריה.

רוזה: פדריקו פדריקו במבינו קירידו. כבשה שלי.

דון קורליאונה: פדריקו… אח… פדריקו. אני כולי נרגש. ואני מתבייש שקראתי לך הכבשה השחורה. אתה המאפיונר הכי חכם במשפחה. לא כמו כל האידיוטים האלה. אתה תהיה היורש שלי. אתה תהיה מנהל החשבונות שלי. אתה. אתה. אתה, ואתה! אתה הצלת את הכבוד של המשפחה. ואתם. אתם… מהיום והלאה שבו ותעשו מהה…..

כולם: לא! (בפחד) לא!

דון קורליאונה: מהההה…

כולם: מה… מה…. מה….

[1] שם בית הספר יכול להיות שמו של כל מקום בו מופיע המערכון, בסירוס השם להטיה איטלקית.

המשפחה הסיציליאנית

תגית: בית ספר

המשפחה הסיציליאנית

פסיכולוגית ואישה במצוקה – מערכון מאת אמיר לביא